שוב ושוב חוזר אותו הניגון

שוב ושוב חוזר אותו הניגון

 

 

אנחנו נתקלים לפעמים בתובנות של אמת פשוטה, מקסימה ובהירה, אך שוכחים אותה כל כך מהר אל מול אירועי היום יום.

כתבי היוגה העתיקים חוזרים על אותם רעיונות שוב ושוב כדי שנוכל לאט לאט להטמיע אותם בליבנו…

 

בכתבי פילוסופית היוגה העתיקים ישנה חזרה על אותם הרעיונות שוב ושוב. הרעיונות חוזרים ומציגים את עצמם פעם אחר פעם בכל מיני ניסוחים, אופנים ותבניות שונות.

את הרעיונות העמוקים והטהורים של הפילוסופיה הרוחנית שכל מטרתה להיטיב עם הבריות אנחנו קוראים פעם ביום במקרה הטוב, אבל תפישת העולם היחסית שכולנו חווים מהרגע שאנחנו פותחים את העיניים בבוקר ובמשך היום כולו מלאה ברעיונות שמציגים את עצמם לפנינו בצורה חווייתית-פנימית, כהרגשה, מחשבה, תובנה, דפוס-חשיבה או תחושה, רגע אחרי רגע מהיום שנולדנו ולכן הם נראים כל כך אמיתיים ומוחשיים.

זו הסיבה שכתבי היוגה חוזרים על הרעיונות שוב ושוב, כדי שאנחנו בצורה רצונית נוכל לבחור לזכור אותם, לשנן אותם ולהטמיע אותם ברמה שתוכל להשתוות ואף להתעלות יום אחד על הטבע האוטומטי שלנו.

מה שנקרא “והגית בו יומם ולילה” – להגות על הרעיונות הללו שבבסיסם סותרים את הפרשנות שלנו את חווית החיים שכל כך מושרשת בתוכנו.

 

בואו ניקח רעיון שכזה לדוגמא.

בכתב העתיק הנקרא “בהגווד גיטה” האל קרישנה אומר : “החכם, מצויד בידע, נוטש את פירות פעולותיו, ובהיותו חופשי מכבלי הלידה, הולך למקום שהוא מעבר לכל רוע.”

 

החכם, כשהוא מצויד בידע, כלומר הוגה בידע ומשנן אותו, מה הוא עושה? הוא נוטש את פירות הפעולה.

למה שבן אדם ינטוש את פירות הפעולה? אנחנו הרי נוטשים משהו שמביא סבל, אבל פירות הפעולה הם הסיבה שבגללה פעלנו, הם מה שקיווינו להשיג בזכות הפעולה וזה בדרך כלל דבר שאנחנו מפרשים כמקדם עונג.

אבל החכם יודע שאף על פי שזה נראה ומרגיש שפירות הפעולה הם מקדמי עונג, זה לא באמת התפקיד שלהם. הפירות באים ללמד אותנו ולסייע לנו למצוא את השיעור הרוחני הפנימי שבתוכם. לפעמים הפירות מתוקים ולפעמים הם מרים, היוגי לא רודף אחרי המתוקים ולא בורח מפני המרים, הוא מחפש את השיעור הרוחני כדי לצמוח.

 

מהו אותו דבר שכובל אותנו ללידה? היוגי יודע שהדבר שכובל אותנו למעגל הלידה והמוות אלה הם התשוקות לפירות ולכן כשהיוגי אינו מושלה על ידי הבל החן ושקר היופי של פירות הפעולה ומפסיק לרודף אחריהם, הוא משתחרר מהכבלים ולכן הוא משוחרר מהלידה והולך לאותו מקום שהוא מעבר לזוגות הניגודים של רע וטוב, מעבר לדואליות ואל אותה מציאות מוחלטת או המקום שהוא מעבר לכל רוע.

 

והנה עוד פעם שמענו את אותם רעיונות בנוגע למציאות היחסית, הקארמה, הוויתור על פירות הפעולה, שחרור מהכבלים והתעלות רוחנית אל עבר מציאות מוחלטת.

ברגע הזה, האמת יכולה להיות בהירה ומקסימה, נרגיש שהבנו אותה ונבטיח לעצמנו ליישם ולהטמיע אותה בחיינו. אבל כל מה שצריך זה שבעוד כמה דקות מישהו יחסום לנו את החנייה, שבדואר נמצא מכתב ממס הכנסה או שאולי נקבל טלפון ממפעל הפיס שמספר לנו שהפכנו מיליונרים בן רגע בכדי שנחזור מיד להיגיון של תיכנון הפעולה הבאה שלנו וציפייה לפירות שלה.

 

השכחה הזאת היא טבע החיים בעולם הזה ועל כן שוב ושוב, עם חיוך קטן ואמונה גדולה, נחזור על אותם אמיתות פשוטות, פעם אחר פעם, נמשיך להשקות ולטפח את הקרקע המנטאלית שלנו וניתן לחוכמה לטעת שורשים, לצמוח ולפרוח.