רב החובל בלב הים ואנחנו בלב החיים
כמו רב חובל וסירה שנמצאים בלב ים, כך אנחנו בעיצומם של החיים.
הרבה פעמים אנחנו מתוסכלים כשהרוח נגדית ומחכים לה שתהפוך להיות גבית, אבל רב חובל מיומן, מנצל את כוחה של הרוח לאן שהיא לא נושבת ומכוון את הסירה בכיוון הנכון.
הבהגווד גיטה הוא כתב יוגי עתיק וקסום.
נכתב בו : “ההכרה היוצאת בעקבות החושים הנודדים, נושאת את כוח האבחנה הרחק, כמו הרוח הסוחפת סירה על פני המים.”
במשפט המקסים הזה נוכל לזהות שלושה כוחות.
הרוח, הסירה ורב החובל.
הרוח היא הכוח הפעיל והמניע והיא מייצגת כאן את החושים שלנו.
הרוח מניעה את המפרש וכך שטה לה הסירה. באותה מידה החושים מניעים אחריהם את ההכרה.
רב חובל מיומן יידע מתי להרים וכיצד למקם את המפרשים בכדי לנצל את הרוח והכוח שלה ובכך לכוון את הסירה בכיוון הנכון.
כך גם אנחנו, יכולים ללמוד לזהות את משיכתם הטבעית של החושים אל העולם והעצמים שבו ואז לתרגל את הפניית החושים בכיוון הנכון, פנימה.
כשהרוח מנותבת בכיוון הנכון, נוכל לכוון את ה”סירה” האישית שלנו, יחידה שהיא גוף-נפש והכרה, בכיוון מיטיב עבורנו ועבור הזולת.
הרבה פעמים אנחנו מרגישים מתוסכלים כשהרוח נגדית ומחכים לה שתהפוך להיות גבית בכדי לקדם חלומות, רצונות או שינויים. אנחנו מחכים להשראה, מוזה או מוטיבציה בכדי לתרגל, ליצור או להתפתח.
אבל כמו שרב החובל והסירה נמצאים בלב ים, כך אנחנו בעיצומם של החיים.
היוגה על שלל שיטות וטכניקות התרגול שלה מפתחת בנו את היכולת להרים ולמקם את המפרשים מצד אחד, ומצד שני לקבל בלב שלם את הרוח, לאן שהיא לא נושבת.
בדרך זו היוגה משמשת כמפה ומצפן בהפלגה שלנו אל עבר ההגשמה העצמית.
