מנטרה – כוח אלוהי המתגלה בגוף צלילי
מנטרה היא אנרגיה אלוהית האצורה במבנה צלילי.
כפי שביקוע אטום מגלה את הכוחות העצומים החבויים בו,
לחזרה על מנטרה יש כוח מסתורי הגורם להתגלות של האלוהות.
צלילים הם תנודות. הם מעוררים צורות מסוימות. כל צליל יוצר צורה בעולם הבלתי נראה, וצירוף של צלילים יוצר צורות מורכבות.
יש שָׁקטִי (כוח) בכל מילה.
כאשר מישהו מכנה אותך: “חמור” או “טמבל” אתה מרוגז ומגיב בכעס.
כאשר מישהו צועק פתאום:”עקרב! עקרב!’,”נחש! נחש!” אתה מיד חושש מהעקרב או מהנחש וקופץ בבהלה.
אם כזה הוא כוחם של שמות הדברים החולפים של עולמנו, איזה כוח עצום צריך להיות טמון בשמו של אלוהים ובשמה של השלמות או המציאות הממלאת את הקיום. כפי ששמו של דבר-מה בעולם זה מעורר את המודעות לדבר הזה בהכרה, כך שמו של אלוהים מעורר תודעת אלוהים בהכרה המטוהרת.
שמו של אלוהים, בין שמזמרים אותו נכון ובין אם לאו, ביודעין או שלא ביודעין, בזהירות או ברשלנות, יניב את התוצאה הרצויה. כפי שאיכות הבֵּערה היא טבעית וטבועה באש, כך גם הכוח להבאת השואף הרוחני לאחדות מבורכת עם האל באמצעות בּהָוָוה-סָמָדהִי (הלך-רוח של תודעת-על), הם טבעיים וטבועים בשמו של אלוהים.
התועלת שבג’פה
חזרה על כל מנטרה או שמו של האל נקראת גָּ’פָּה.
ג’פה היא מזון רוחני לנשמה, היא מטהרת את הלב ומייצבת את ההכרה.
הג’פה חורכת סָמסקָרות (רשמים בתת-המודע), משמידה צמידות, מזרזת וָאִירָגּיָה (אי-השתוקקות) והופכת את האדם לחסר פחד.
הג’פה מסלקת אשליה, מעניקה שלווה עילאית, מפתחת פּרְם (אהבה) ומעניקה בריאות, אושר,כוח וחיים ארוכים.
הג’פה מאחדת את הדָּבֵק עם האל, מובילה לתודעת אלוהים ומעניקה נועם נצחי.
עזרים מעשיים לג’פה
הזמן היעיל ביותר לג’פה הוא השחר או בין הערביים, כאשר משתלטת אנרגיה של סָטוָוה (טוהר).
שב כשפניך לצפון או למזרח. הדבר מעורר השפעה עדינה ומגביר את יעילותה של הג’פה.
שמור על תנוחה יציבה. זה יסייע בשמירת ההכרה יציבה גם היא ויעזור לריכוז.
התפלל מעט לפני שאתה מתחיל את הג’פה. בקש את העזרה של האִישׁטָה דְּוָוטָה (האלוהות המועדפת) על-ידי תפילה הולמת.
עכשיו התחל בג’פה כשאתה מבטא כל אות במנטרה באופן נכון ומדויק. אל תחזור על המנטרה מהר מדי או לאט מדי. הגבר את המהירות רק כאשר ההכרה נודדת. אל תעשה את הג’פה בחיפזון כמו קבלן שמנסה לסיים את עבודתו במהירות. לא כמוּת הג’פה, אלא הטוהר, הריכוז, הבהווה (הלך-הרוח), הרגש והמיקוד של ההכרה הם שעוזרים לשואף הרוחני להשיג תודעת אלוהים.
עשה את הג’פה ברגש. חייב להיות בלבך אותו זרם של אהבה וכבוד בזמן שאתה חושב עליו או זוכר את שמו, כפי שיהיה בלבך באופן טבעי בזמן שתראה אותו באמת.
שימוש במָלָה (שרשרת חרוזים) עוזר לערנות ודוחף להמשיך בג’פה בהתמדה, אך הוא אינו הכרחי.
חזור על המנטרה בקול רם לזמן מה, ואז רק עם ניע שפתיים ולעיתים חזור עליה בלבך.
כאשר אתה עושה ג’פה אל תבקש מאלוהים שום דבר ארצי. הרגש שלבך מיטהר והכרתך נעשית יציבה בעזרת כוחה של המנטרה וחסד אלוהים.
אחרי שהג’פה מסתיימת אל תעזוב מיד את המקום, אל תערב עצמך עם כולם ואל תשקע בפעילות של העולם הזה. שב לגמרי בשקט לפחות לעוד כעשר דקות, חזור בלבך על תפילה חרישית, זכור את אלוהים או הרהר באהבתו האין-סופית.
כתוב כל יום במחברת את המָנטרָה שלך במשך חצי שעה.
כאשר אתה כותב את המנטרה שמור על מוֹאוּנָה (שתיקה) וכתוב את המנטרה בדיו באופן ברור. בכתיבת מנטרה אין שום הגבלה לגבי כתב-יד מסוים. אפשר לכתוב אותה בכל שפה.
ג’פה סדהנה בזמן היום
סדירות בג’פה סדהנה היא חיונית ביותר. שב באותו מקום ובאותו זמן. ג’פה צריכה להפוך להרגל.
אבל המשך את זרם הג’פה בלב אפילו בזמנים אחרים, בכל עבודה שאתה עסוק בה. מסור רק את ידיך לעבודה, אך את ההכרה הקדש לאלוהים – עשה ג’פה נפשית – בדומה לקלדן או נגן ההרמוניום, שמדפיס או מנגן ומדבר איתך, או כמו הגברת שסורגת בגדים ומדברת ומתלוצצת עם חברותיה בעודה הולכת בדרך.
זכור את שם האל עם כל שאיפה ועם כל נשיפה. צור הרגל חזק של חזרה על שמו של האל, אפילו בחלום, רק כך יהיה לך קל לזכור אותו בשעת הצורך.
