להמשיך לסלוח…
שאלה: אום סואמיג’י. אני רוצה לסלוח לאלו שפגעו בי, אבל בעבר סלחתי להם והם פגעו בי שוב. מה עלי לעשות?
תשובה: אנחנו צריכים להבין את ההיגיון, ההיגיון הרוחני מאחורי מחילה. יש לימוד מאד חשוב ביוגה, והלימוד הזה קיים לא רק ביוגה ההודית, הוא קיים בבודהיזם כלימוד עקרי, הוא קיים בג’יינזם. זהו לימוד עיקרי, לימוד רוחני עיקרי בהודו. והלימוד הוא בעניין חוק הקארמה. כך שבכל הדיסציפלינות הרוחניות בהודו, או בהרבה מן הדיסציפלינות הרוחניות בהודו, חוק הקארמה נלמד כחוק עקרי בבריאה, ביקום. החוק הוא הגיוני, הוא מעשי, ואם אנחנו מבינים אותו, הוא מאד מאד מסייע. אנחנו גם צריכים להבין, שהאופן שבו החוק הזה מפורש במסורות שונות הוא שונה.
אז… מה החוק אומר…? מה הוא חוק הקארמה? חוק הקארמה אומר שכל פעולה שאנו מבצעים, בין אם מחשבתית, או מילולית, או פיזית, מוטבעת בתת המודע שלנו. כאשר אנו מתים, כל הרשמים העדינים הללו, אשר מוטבעים בתת המודע שלנו, עוברים לתוך מאגר אוניברסלי של קארמה שנקרא ‘סנצ’יטה קארמה’. סנצ’יטה קארמה מורכב מכל הקארמה, מכל הפעולות, שביצענו או שעשינו, באין סוף פרקי חיים דרך הרבה הרבה הרבה גלגולי נשמות.
זהו מאגר עצום של רשמים עדינים, או של זרעים קארמתים שנצברו. הזרעים הקארמתים הללו הם השורש של החיים העתידיים שלנו. חיים מכילים קבוצה של זרעים קארמתים שהבשילו, וכשהם הבשילו זה לוקח את הצורה של הפירות או התוצאות של חלק מפעולות העבר שלנו. למעשה, לפי הלימוד הזה של קארמה, הלידה שלנו, החיים שלנו והמוות שלנו, נקבעים על ידי הזרעים הבשלים של קארמה, שלוקחים את הצורה של חיים נתונים. אז החיים הללו הם תוצאה של פעולות שביצענו בעבר.
אז, לדוגמא, רק לשם הדוגמא, אם בחיים האלה אני סובל מדלות חומרית, לפי חוק הקארמה, הסיבה לדלות הזו, היא משהו שביצעתי בחיים קודמים, וזה ידוע היטב, מה זה המשהו הזה – אני עני בחיים הללו, בגלל שבחיים קודמים לא הייתי נדבני, כאשר אנשים אחרים סבלו והייתה לי האפשרות לעזור להם, הייתה לי האפשרות להיות נדבני ולעזור לאנשים אחרים, לא עשיתי את זה. זה מאד מופשט, אבל זה מדויק לפי הלימוד של הקארמה. אז התוצאה של פעולה כזו, לא בפרק חיים אחד, אלא בחיים חוזרים ונשנים, עד שאני לומד את השיעור הזה, כל הרעיון של חוק הקארמה הוא, שדרך חוק הקארמה יש לי את האפשרות ללמוד מהפעולות שלי ולתקן את המצב. אז בגלל שלא הייתי נדבני בעבר, בהווה אני סובל מעוני, למה אני סובל מעוני? בגלל שאני צריך לחוות מה אדם נזקק מרגיש, בשביל להיות מסוגל לפתוח את הלב שלי, בשביל להבין מה שלא יכולתי להבין אז כשהיה לי אבל לא חלקתי, לא נתתי. וברגע שלמדתי את השיעור אני יכול להמשיך הלאה עם הקארמה הזו.
ובכן, אז באה השאלה, מה הוא הדבר החשוב ביותר שאדם עני, באופן חומרי אני מדבר, רק חומרי, יכול לעשות כדי לשפר את מצב העוני שלו? היוגים מאד ברורים בהקשר לכך, האיש העני, למרות שהוא עני, צריך לתרגל צדקה, להיות נותן, ולכן יוגי הוא מחויב לעזור לאנשים שבצרה. אם תראו את הפרק שנקרא שירות בספר ‘נעם אלוהי’ של סואמי שיבננדה, סואמי שיבננדה מאד ברור – האכל את העניים, תן מחסה לאלו שאין להם מחסה, רפא את החולים – זוהי מחויבות יוגית, אבל יש משהו נוסף שם, ראשית אנו צריכים לטפל בסובלים, או באדם שסובל, אבל אז, אנו צריכים איך שהוא להעצים את האדם שסובל, כדי שהוא או היא יוכלו לצאת מן המצב הזה. לדוגמא, אם אדם חולה, בראש ובראשונה אנו צריכים לעזור לאדם שחולה לרפא את עצמו או להבריא, לעזור לאדם להסיר את הסבל, אבל אז, אנחנו צריכים להעצים את האדם לרפא את עצמו ולהישאר בריא. ואז, למה אני חולה…? בגלל שבעבר אנשים היו חולים, הייתה לי האפשרות לעזור להם ולא עשיתי זאת, אז עכשיו התוצאה של הפעולה הזו היא שאני חולה. עכשיו, זה לא מספיק לרפא את האיש שחולה, אנו צריכים להעצים אותו קודם כל לרפא את המחלה, אבל לאחר מכן לתקן את המצב. במילים אחרות, הדבר היחיד, הדרך היחידה להקל את הקארמה הוא באמצעות תיקון הסיבה של הקארמה הזו, מה שהביא לקארמה הזו, לתוצאות הללו.
אז, אם אנו רוצים לקבל, יש רק שיטה אחת… אתה רואה אנשים… אנשים מקבלים עושר או אנשים בריאים… מה הסיבה לעושר, עושר חומרי, שבא אליי? הסיבה היחידה של קבלה היא נתינה. הסיבה לקבלה היא שבעבר נתתי, הסיבה לבריאות, היא שבעבר טיפלתי באנשים שסבלו. אז ברגע שאנחנו מבינים… אם אנחנו חיים בסביבה טבעית נוראית… למה? בגלל שבעבר, באיזה שהוא עבר, הרסתי את הסביבה, אז עכשיו כדי להבין מה עשיתי, אני חיי בסביבה שהיא הרוסה, ואולי אני יבין זאת והפעם אני יתקן את הפעולות שלי.
אז אם אנחנו מבינים את חוק הקארמה, בו נעבור עכשיו לאלימות. אנחנו חיים בזמנים, שבהם אלימות מתפשטת בכל מקום, היכן שאנחנו מסתכלים אנו רואים אלימות – אלימות מנטלית, אלימות מילולית, אלימות פיזית, למה? למה אני חווה אלימות…? אני חווה אלימות בגלל שבעבר אני הייתי אלים והחוויה של האלימות היא חלק מהניסיון של תוצאות מעשיי. אני בעצמי הייתי אלים ובעקביות חוויתי אלימות. אז התרופה לאלימות, היא לתרגל ‘אהימסה’, היא לתרגל אי-אלימות, באופן מנטלי, באופן מילולי, באופן פיזי. אם אני רוצה להימלט מהניסיון המענה של אלימות, אני צריך לתרגל אי-אלימות עכשיו, לא בעתיד. תרגול אי-אלימות אין משמעותו שאנחנו נצליח באופן מידי, אבל זה אומר שבטווח הארוך, הסביבה שלנו, המצב שלנו, יהיה מצב של חוסר אלימות, אנו נהיה מוקפים בו, זאת המשמעות.
עכשיו בוא נלך לשאלה, זו הייתה רק הקדמה לתשובה… עכשיו סואמי ברהמננדה יקרא את השאלה שוב, ועכשיו אני באמת אוכל להסביר, בגלל שההסבר מבוסס על ההבנה המעשית של חוק הקארמה. מה השאלה?… אום סואמיג’י. אני רוצה לסלוח לאלו שפגעו בי, אבל בעבר סלחתי להם והם פגעו בי שוב. מה עלי לעשות?
כן… כן… למרבה הצער, ואנו צריכים לקחת את זה בחשבון, אנחנו נפגעים בגלל שבעבר פגענו באחרים. התגובה האינסטינקטיבית שלנו כשמישהו פוגע בנו, היא לפגוע בהם פי שתיים. אם בן-אדם הכה בנו בפרצוף, הרעיון שלנו הוא להכות בו בחזרה בעוצמה כפולה. זה עושה הגיון מנקודת מבט של בורות… מנקודת מבט יוגית, אין בכך הגיון בכלל, למה? דמיינו, מישהו נותן לך אגרוף בפרצוף וכתגובה אתה נותן לעצמך אגרוף בפרצוף פעמיים… אין בכך הגיון. הוא פגע בי, ועכשיו אני הולך להגיב בכך שאפגע בעצמי אפילו יותר… זה לא הגיוני. אז זהו הרעיון. האדם פוגע בך, אז מה אתה עושה…? אתה מגיב באמצעות פגיעה כפולה בעוצמתה באדם. מה עשית? אם אתה מבין את חוק הקארמה, האדם פגע בך, בגלל שבעבר אתה פגעת באנשים… אז עכשיו, כאשר האדם פוגע בך, אם עכשיו את הולך לפגוע בו, אתה הולך להנציח את המצב ולעשות אותו עוד יותר גרוע, משום שאתה הולך לחזק את הסיבה, שבגללה אנשים פגעו בך.
אז כאשר אדם פוגע בך, כאשר אדם פוגע בנו, הדבר היחיד שהנו הגיוני מנקודת מבט קארמתית, הוא לסלוח להם, ולהתפלל למענם, ולשים את התמונה שלהם על המזבח שלך, וכשאתה עושה פוג’ה הקדש להם פרחים, סגוד להם, לא לסגוד להם במובן… אנו לא סוגדים להם בגלל שאתה מסכים עם פעולתם, ממש לא. אתם רואים, בוא נבין, אם פלוני פגע באדם אחד, זוהי החובה שלי לעזור לאדם שנפגע ולנסות למנוע את המצב, אל תבינו לא נכון, אני מדבר על אדם שפגע בי, לא אם אדם פגע באדם אחר. אם אדם פגע באדם אחר, האדם האחר, אם הוא מבין את חוק הקארמה, הוא ידע מה לעשות, אבל זוהי חובתי למנוע את פגיעתם, זוהי חובה. כאשר אדם פוגע באדם אחר, ‘אהימסה’ משמעותה להגן על החלש, לעזור לחלש, אבל ביחס לעצמי זה שונה. ביחס לעצמי, אם אני מבין את חוק הקארמה, כאשר אדם פוגע בי… זה יכול להיות מילולי, זה יכול להיות… אנחנו… מתוך בורות אנחנו פוגעים באנשים ומנציחים את הסבל על כדור-הארץ ובמקום אחר.
התגובה היחידה שהגיונית מנקודת מבט קארמתית היא לסלוח. למחילה יש את הכוח לעצור את המעגל הקארמתי הזה. עכשיו, אם האדם פוגע בך שוב, סלח לו, שוב. אתה מחליש… אתה הופך את הסיבה לקארמה הזו ליותר ויותר חלשה, ויום אחד זה הולך להיפסק.
עכשיו… עכשיו אני הולך להגיד משהו… שוב, לעשות את התרגול מהסוג הזה תלוי ביכולת שלנו, לא לכל אחד יש יכולת שווה לתרגול הזה, לדוגמא, מישהו ניסה לרצוח את סואמי שיבננדה, אתם מכירים את הסיפור. אדם בא עם גרזן בעיצומו של סאטסנג ברישיקש, זה היה אדם עם הפרעה נפשית, האדם ניסה לרצוח את סואמי שיבננדה. התלמידים קפצו על האדם, עצרו אותו, לקחו אותו למשטרה, המשטרה עצרה את האדם וכדומה. האדם הראשון שקפץ על הרוצח היה סואמי וישנו דבננדה, הוא היה מאסטר של האטה יוגה, מאד חזק גופנית, ובעת ההיא הוא היה קצת בעל מזג חם, אז זה היה בולט, שכשהוא קפץ על האדם הזה, הוא היה מאד סוער, הוא היה זועם, למעשה התלמידים האחרים היו זועמים. למרבה המזל, סואמי שיבננדה היה שם והוא הרגיע את תלמידיו.
מה סואמי שיבננדה עשה? מיד הוא אמר לסואמי וישנו דבננה, ‘וישנו סואמי שלוט בעצביך’. הוא רק הציל את חייו, והוא אומר ‘וישנו סואמי שלוט ברוחך’. ואז מה סואמי שיבננדה עשה? הוא הלך למשטרה, הוא ביקש לראות את האדם בתאו. הוא בא למשטרה עם כל העזרים לעשיית פוג’ה והוא עשה פוג’ה על האדם הזה שניסה לרצוח אותו. לאחר מכן הוא דיבר עם המשטרה, הוא ביקש מהם לשחרר את האדם, הוא נתן לאדם מתנות ו… איך קוראים לזה?… מזון וכו’, הוא קנה לו כרטיס כדי שיוכל לחזור הביתה, וכך הלאה וכך הלאה… ובמאמר שסואמי שיבננדה כתב תחת הכותרת כיצד אלוהים בא לחיי? סואמי שיבננדה כתב ‘אלוהים בא לחיי בצורה של רוצח כדי לבחון את אמונתי’.
אז במילים אחרות, אתה רואה את התגובה של סואמי שיבננדה למעשה מאד קיצוני של פגיעה באדם אחר, האדם הזה ניסה לרצוח את סואמי שיבננדה עם גרזן מול כל תלמידיו. לרובנו אין יכולת הזו. מאידך, מורים גדולים של האנושות כמו האל ישו לימדו “כאשר מישהו סותר לך על הלחי, תן לו את הלחי השנייה”, “כאשר מישהו לוקח לך את החולצה, תן לו גם את המעיל”, זה נוגד את האינסטינקט, איזה הנחיות אלו? האינסטינקט שלנו אומר, כאשר מישהו מכה על הלחי, סתור לו על הלחי פעמיים, וזה האינסטינקט הטבעי שלנו.
סואמי שיבננדה לימד ‘שא עלבון, שא פגיעה, היוגה הגבוהה ביותר, התרגול היוגי הגבוה ביותר’. מאד קשה, אבל שים לב הוא אומר, היוגה הגבוהה ביותר… היוגה הגבוהה ביותר, משמעותה היוגה הקשה ביותר, אבל גם הגבוהה. אז הרעיון… אנחנו כנראה לא נצליח לתרגל זאת עד לרמה הזו, אבל אולי נהיה מסוגלים לתרגל זו לרמה כלשהי כדי שנוכל להתקדם בדרך הזו.
הרעיון הוא – אין הגיון מנקודת מבט קארמתית לפגוע באדם שפגע בנו, אין בכך כלל הגיון, זה רק יעצים את המצב, יחמיר אותו בהרבה. זה עושה את כל ההיגיון בעולם מנקודת מבט קארמתית להחליש את הסיבה של מה שקרה, להחליש את הסיבה של העובדה שאני רואה שוב ושוב שאנשים פוגעים בי. איך אתה מחליש זאת? באמצעות סליחה, באמצעות סליחה. ואז אם האדם פגע בך שוב, סלח לו שוב ואפילו סלח לו אפילו יותר. שים את התמונה של האדם על ה… אתה יודע… אנחנו לא יכולים לעשות כמו סואמי שיבננדה, אבל אנחנו יכולים לשים את התמונה על המזבח וכשאנחנו עושים פוג’ה אנחנו גם נקדיש לו פרחים עם תפילה שהאדם הזה הולך להשתנות, בגלל שכאשר האדם פוגע בך, האדם יוצר קארמה שלילית. האדם… ברגע שהאדם פגע בך, האדם זורע את הזרעים של סבל עתידי בשבילו, וסבל יכול להיות גדול. אז אם אתה אדם חף מפשע והאדם פגע בך, הוא ללא ספק יסבול בעתיד. ואנחנו מתפללים שאיכשהו האדם ישתפר… פסיכולוגית, מנטלית, גופנית.
לסלוח זה לא תרגול קל, אבל זה תרגול משחרר, זה יכול לעצור מעגלים של קארמה. אז אם אנחנו מבינים את חוק הקארמה באופן מעשי, אנחנו נתמיד בפעילות של מחילה.
עכשיו באומרי את הדברים הללו, אני צריך גם להזכיר כתב ויתור, אני לא יודע אם זאת המילה הנכונה, זה כמו כתב ויתור – אין לי את הזכות לסלוח לאדם אשר פגע באדם אחר, אין לי את הזכות לסלוח לאדם בשם מישהו אחר, זכות כזו אין לי, האדם האחר צריך לעשות זאת, זה לא אני, כי אם מישהו פגע בך, אין לי את הזכות לסלוח לו, אתה יכול לסלוח להם, ואם אתה סולח להם, זה יעשה דרך ארוכה לשבור את המעגל השלילי, בטווח הארוך אתה הולך לראות את זה עולה מולך, המצב השתנה.
אז אנחנו צריכים לזכור, הסיבה היחידה שאנו חווים אלימות בחיינו, היא בגלל שבעבר פגענו באחרים, אין סיבה אחרת. לכן יש תרופה לכך, עשה את ההפך – בחיים אלה, לא רק שלא תפגע באחרים, הקל את הסבל מאחרים, הקל… ואחת הדרכים זה להקל, והדרך האחרת זה להעצים אנשים, כדי שהם ילמדו להקל בעצמם. במילים אחרות, ריפוי הוא עוצמתי, ריפוי עצמי הוא עוד יותר עוצמתי, לימוד אחרים ריפוי עצמי הוא אף יותר עוצמתי, יוגה היא עוצמתית.
לדוגמא, כאשר אדם לוקח שיעורי יוגה, אתם מלמדים אנשים יוגה, הוא משתתף בשיעורי יוגה, זה עוצמתי, זה יכול לעזור מאד. אבל כשאדם הופך להיות מתרגל יוגה טוב, במילים אחרות, הוא יכול… הוא נכנס להרגל הזה של תרגול יוגה קבועה, החוזקה הזו היא אף יותר עוצמתית. ויותר עוצמתי מכך, זה ללמד יוגה. ללמד יוגה זה הרבה יותר עוצמתי מאשר פשוט לתרגל, בגלל שעכשיו אתה מייצר כל-כך הרבה זכויות שבעתיד יסייעו בידך להיות מומחה יוגה.
בגלל שבאמצעות תרגול יוגה אתה מציל חיים, אתה מציל הרבה הרבה חיים. אנשים שואלים כיצד אוכל להאריך את חיי או את חיי האהובים עליי? התשובה היא, מנקודת מבט קארמתית, הדרך היחידה להאריך חיים, היא באמצעות הצלת חיים, אין דרך אחרת. אם אתה מציל חיים, החיים שלך עצמך ינצלו, אם את עוזר לאנשים להאריך את חייהם, החיים שלך יהיו ארוכים יותר, כך עובד חוק הקארמה.
אז, מחילה עושה את כל ההיגיון בעולם מנקודת מבט קארמתית. וזה לא תרגול קל, אבל זה שווה ללמוד אותו ושווה ליישם אותו. זה מאד מאד חשוב, זוהי תשובתי.
מתוך ערב שאלות ותשובות עם סואמי סווארופננדה בזום (באנגלית) שהתקיים באשראם שיבננדה באיי הבהמס בחודש דצמבר 2020 במסגרת סימפוזיון כריסטמס.
38:20
