כל שנבקש לעצמנו הוא להשרות שלווה על חיינו
אם היינו יכולים לבקש לעצמנו כל דבר,
כמה מתוך הדברים שהיו עולים בדעתנו לבקש, מטרתם הייתה בסך הכול להשרות עלינו שלווה.
נדמיין לרגע שהיינו יכולים להקיש באצבעות ולבקש שלוש משאלות.
כל אחת ואחד מאיתנו יכול לחשוב על אין ספור דברים שהיינו רוצים לעצמנו, אבל למעשה, הרבה מן הבקשות שהיינו מבקשים לעצמנו, כמו רווחה כלכלית, שפע חווייתי וסיפוק מקצועי, בסופו של דבר הם אמצעים בכדי לחוש ולהשרות על חיינו שלוות נפש.
בבהגווד גיטה נכתב : “האדם בעל השליטה העצמית אשר נע בין המושאים (האובייקטים), אם חושיו תחת שליטה, הינו חופשי ממשיכות ודחיות ומשיג שלוות נפש.”
תשומת הלב שלנו פונה החוצה ואל עבר האובייקטים של העולם באופן קבוע.
איך אנחנו רואים שזה קבוע?
כאשר אנחנו יושבים למדיטציה ומנסים לנתק את ההכרה שלנו מחשיבה על “מה צריך לעשות היום”, “מה סיפרו לנו אתמול”, “מה נעשה בחגים”, “מה היינו צריכים להגיד באיזה רגע שלא אמרנו”, “מה חושבים עלינו האנשים בחיינו”, וכו’, אנחנו נראה מיד שאנחנו לא ממש מצליחים להסיט את תשומת לבנו מכל הנושאים הללו.
אנחנו מנסים להתמקד פנימה, ותשומת הלב עושה כרצונה ופונה החוצה באופן קבוע.
באותו פסוק מן הגיטה מתואר מה קורה לאדם שעל-ידי תרגול שחרר את עצמו מהמצב הכפייתי הזה ונע חופשי בעולם, מתוך בחירה לאן תפנה תשומת לבו.
שלוות הנפש הזו איננה איזשהו מין מצב של אדישות או מצב שבו ההכרה רגועה כל הזמן. מצב כזה עלול לייצר את הרושם שהיוגי הוא אדם ששום דבר לא משפיע עליו והוא כל הזמן נשאר רגוע,אבל זה בהחלט לא המצב של היוגי.
כולנו חווינו את התחושה של ישיבה בתנוחת המדיטציה שמתרחשת בגוף יציב ורגוע, אך מבפנים ההכרה גועשת ופעילה. בדרך דומה היוגי בתוך המדיטציה, על-ידי ריכוז וכיוון תשומת הלב שלו באופן חד נקודתי, מצליח לשמור את חושיו תחת שליטה ואת זרם החשיבה שלו יציב וממוקד, אבל ההכרה הגבוהה של היוגה נוסקת למרומים ומובילה אותו להתנסות במציאות המוחלטת והעליונה.
על כן, כשאנחנו מבקשים לעצמנו שלוות נפש, ננסה תמיד לפתח את כוח ההבחנה בשני כיוונים.
מצד אחד ננסה להבחין בין שלוות נפש ובין הנאה חושית. נזכור שכל ההנאות חולפות מטבען ולכן אין בהן בכדי להצליח ולייצר שלווה מתמשכת וקבועה בליבנו ובהכרתנו.
מצד שני ננסה להבחין גם בין שלווה לבין רוגע, קהות או אפאתיה. נזכור שהשלווה היוגית, הנמצאת מעבר לחושים ולעצמים, הנה מרוממת, אקסטטית וקבועה.
מי ייתן ונחווה אושר ושלווה יום יום, במהרה בימינו.
