העולם שמולנו – קצה הקרחון של המציאות המוחלטת
אנחנו מסתכלים על העולם ובטוחים שאנחנו רואים אותו כפי שהוא, על כל הפרטים הקטנים שלו.
יש כל-כך הרבה שאנחנו מחמיצים ועוד יותר מכך, כל-כך הרבה שאנחנו אפילו לא מסוגלים לקלוט.
בספקטרום של הצבעים קיימים צבעים שהעין שלנו לא יכולה לראות.
בספקטרום של הצלילים יש צלילים שהאוזן שלנו לא יכולה לשמוע.
לעומתנו בני-האדם, יש בעלי-חיים שונים שמסוגלים לקלוט את תחומי הצבע או הצליל הללו, ועבורם האור, הצלילים, הגלים והתדרים שאנחנו לא מסוגלים לקלוט חושפים מידע מסוים שאינו נגיש לנו.
אם אין לנו את הכלי המתאים – ידע זה פשוט לא חשוף עבורנו.
באותה מידה, אנחנו חייבים להודות בענווה בעובדה מאוד פשוטה.
אף על פי שאנחנו בני-אדם בוגרים ונראה לנו שאנחנו מסתכלים על המציאות ומבינים אותה, יש הרבה מאוד אספקטים וממדים של המציאות שאנחנו אפילו לא קולטים.
לא רק שאנחנו לא מבינים או מודעים להם, אנחנו פשוט לא מסוגלים לקלוט אותם.
למעשה, אחוז עצום מן המציאות אנחנו לא קולטים, ולכן, ההבנה שלנו את המציאות רחוקה מלהיות נכונה.
השביל היוגי, על כל שיטותיו המגוונות, לוקח את האדם הבוגר ומעביר אותו שלבים רבים של בשלות והבשלה בכדי לפתח את הכלים הפנימיים הרדומים שבו. ברגע שהם יתעוררו, הם יהפכו לכלי שבאמצעותו תפיסת הידע, ויחד איתה גם ההבנה של המציאות יהיו הרבה יותר שלמות.
סוומי שיבננדה אמר: “שירות בלתי אנוכי יכין את הלב וההכרה לקלוט את הזרע של החוכמה.”
לפני שאנחנו רוצים לקלוט לתוכנו את זרע החוכמה של הכתובים, עלינו להכין את הקרקע, משמע, להכין את הלב וההכרה. כאן בדיוק נכנסות שיטות היוגה השונות, השירות הבלתי אנוכי, תרגולי הגוף, הנשימה והמדיטציה, לימוד הכתבים, חזרה על המנטרה ועוד ועוד.
הכנת הקרקע אף פעם לא נגמרת. גם אם חקלאי הכין את הקרקע, שתל וקצר יבול, בעונה הבאה שוב הוא יכין את הקרקע לקראת השתילה הבאה.
הכנת הקרקע קיימת כל הזמן, ההכנה של הכלי היא כל הזמן, כדי שהאור האלוהי יוכל לרדת ולשכון בתוכו.
בין אם אנחנו מרגישים לעיתים כעומדים מול מבוי סתום, מבולבלים ומתוסכלים, ובין אם אנחנו מרגישים על גג העולם, חסרי כל תלונה ומלאים בחוויות החיים, נזכור שמה שעומד לנגד עינינו הוא רק שבריר קטן וקצה הקרחון של המציאות המוחלטת, ושהפוטנציאל לקלוט, לחשוף ולהעמיק ברבדי המציאות רק מחכה שנממש אותו בכל הכלים היוגיים הנהדרים העומדים לרשותנו.
