סוומי שיבננדה (1887-1964)

סוומי שיבננדה חי בין השנים 1887-1963, והיה אחד מהמורים הגדולים ליוגה של המאה העשרים. הוא הרוח החיה וההשראה מאחורי ארגון שיבננדה הבינל”א שיוסד על ידי תלמידו סוומי וישנו דבננדה. הוא הפיץ את המסרים הנעלים של תורת היוגה לשירות, מדיטציה והגשמה עצמית בכל העולם באמצעות למעלה מ-300 ספרים פרי עטו. על תלמידיו המסורים נמנו אנשים מכל הדתות והכתות ברחבי העולם.

היוגה של סוומי שיבננדה, לה קרא “יוגת הסינתזה”, מכוונת להתפתחות הרמונית של היד (מעשיות), הלב (הרגש) והראש (האינטלקט) דרך תרגול קרמה יוגה, ראג’ה יוגה, ניאנה יוגה ובהקטי יוגה.

חייו המוקדמים

נולד בשנת 1887 בפטמדאי, טאמיל נאדו, דרום הודו. סוומי שיבננדה ששמו אז היה קופוסוומי, היה ילד מבריק בהישגיו בלימודים ובהתעמלות, ומגיל צעיר גילה נטיה חזקה להתפתחות רוחנית.

כבר בילדותו המוקדמת ניכר היה שהנער בורך בשכל חריף ובלב רחב. הוא הצטיין בלימודיו, חס על עניים, האכיל רעבים וחילק את הממתקים שלו עם בעלי החיים.
מלבד היותו תלמיד מבריק, קופוסוומי הצטיין גם בקול ערב ובכישרונות שירה ומשחק.
הורי של קופוסוומי היו אנשים צנועים אשר ניהלו אורח חיים בעל אמות מוסר גבוהות, שנטמעו עמוק בנפשו של הנער.

מלבד היותו תלמיד מבריק קופוסוומי הצטיין גם בקול ערב ובכישרונות שירה ומשחק. כאשר למד בקולג’ לקח חלק בהצגות תיאטרון. כאשר סיים את לימודי האמנות בקולג’ פנה ללימודי רפואה וגם שם בלט בחריצות ובהצטיינות יתרות.
בזמן שחבריו היו נוסעים לבתיהם בחופשות, קופוסוואמי העדיף להישאר בבית החולים, לטפל, ללמוד ולצפות בניתוחים. רוחו נטולת האנוכיות הובילה אותו לקריירה בתחום הרפואה. להיטותו ללמוד, כישוריו ויכולתו להטמיע את לימודיו הובילו ליחס של כבוד רב מצד מרציו אשר הזמינו אותו להשתתף בניתוחים, כאשר היה עדיין בשנה הראשונה בבית הספר לרפואה.

ד”ר קופוסוומי

ב-1913 חש דוקטור קופוסוואמי הצעיר בדחף עז ללכת למלזיה שם הוא חש שיש בו צורך גדול. תוך פרק זמן קצר ניתנה לו האחריות לנהל בית חולים ,למרות שהיה צעיר וחסר ניסיון. במהלך שנים אלו נודע שמו כרופא מעולה וכהומניטרי אמתי. לעתים קרובות ויתר על דמי ביקור של מטופלים שהיו עניים מידי מכדי להרשות לעצמם את טיפולו, ובמקרים רבים סיפק תרופות בחינם למטופליו הנזקקים. הוא נודע כרופא אדיב, רחום, שנון ובעל חוש הומור.

אנשים שהכירו אותו נהגו לומר שבורך במתנה אלוהית. הוא טיפל באנשים מכל המעמדות ובכל סוגי החולי. תחת ידיו טופלו סאדוהים (פרושים), קבצנים ומצורעים. הוא הצליח לרפא גם מקרים שנראו כחסרי תקווה. למרות שידיו היו מלאות עבודה מצא דוקטור קופוסוואמי זמן להשתתף גם במסיבות ובאירועים חברתיים. מאוחר יותר יעידו כתביו על החשיבות הרבה שייחס להשתלבות בחברה הסובבת, נימוסים טובים ודרך ארץ.

יום אחד הזדמן לו לרפא סאניאסי נודד (נזיר) אשר נתן לדוקטור את הספר Jiva Brahama Aikyan מאת שרי סוואמי סאטצ’ידננדה. הוא החל לקרוא בשקיקה ספרים של סוואמים שונים, כתבים נוצריים, את התנ”ך וספרות תיאוסופית, והחל להקדיש זמן רב לתרגול יוגה וללימוד הבהגווד גיטה וכתבי קודש אחרים. בהדרגה דר’ קופוסוומי הפך להיות מכונס יותר ויותר בתוך עצמו ולא הפסיק להרהר בשאלות הגדולות של החיים. כעת חש שעליו לעזור לאנשים ברמה עמוקה יותר, לא רק לרפא את גופם הפיזי כי אם לעזור להם למצוא מרפא לכל סבלם.

הסניאסי הגדול סוומי שיבננדה

ב-1923 דוקטור קופוסוואמי, המלא בתשוקה עצומה לגדילה רוחנית ולהארה, שב ממלזיה להודו. הוא הגיע למדרס שבדרום תת היבשת והתחיל שם במסע עלייה לרגל שכלל ביקור אצל מהטמות (נשמות גדולות) ובמקדשים. לאחר שבילה זמן מה בואראנאסי עבר להימלאיה. והגיע לעיר הקדושה רישיקש (שפירושה מושב הקדושים) בחיפושיו אחר מקום לתרגול רוחני.

הוא התיישב בעיר שעל גדות הגנגס הקדוש ב-1924. באותה השנה פגש את הנזיר שרי סוואמי וישונננדה סראסווטי. הפגישה עם הנזיר היתה הצעד המשמעותי הבא בדרכו של קופוסוואמי מרופא מבריק למורה גדול. אחרי הכרות קצרה, ראה דוקטור קופוסוואמי בנזיר את מורהו הרוחני, ואילו הגורו הכיר בו מיד כתלמיד וקיבל ממנו את נדר הסגפנות. המורה העניק לתלמידו את השם סוואמי שיבננדה סרסוואטי וכך נקרא מאז והלאה.

לאחר שבילה זמן מה בואראנאסי עבר להימלאיה. שם נמצאת העיר הקדושה רישיקש (שפירושה מושב הקדושים) קופוסוומי גילה את הגורו שלו אשר הסמיך אותו להיות סניאסי (דרך חניכה לנדרים של נזירים לוויתור והימנעות).

לאחר לקיחת נדרים אלו, סוומי שיבננדה סרסווטי, כפי שייקרא מעתה והלאה, החל בסאדהנה (תרגול רוחני) יומיומי אינטנסיבי במיוחד ובטפס (סיגופים) למשך עשר השנים הבאות
שכללו צומות מתמשכים, מדיטציות של 12 שעות וטבילות ארוכות במימיו הקפואים של הגנגס בחורף בשעות שלפני זריחת החמה. ימים שלמים ניזון רק מלחם שצבר בבקתתו וממים שהביא מהנהר. בכל תקופת הסדהנה לא זנח את הטיפול בחולים. הוא לא הסתפק בריפוי, הוא גם סעד, האכיל, קיבץ עבורם נדבות ונשא את חוליו אל בית החולים בעת הצורך.

באותה תקופת סגפנות נזירים עמיתים רבים נמשכו אל הסוואמי, אל דרכו ולהשראתו הרוחנית. בתום הסדהנה היה סוואמי למורה היוגה החשוב ביותר בהודו.
נזירים רבים הוסיפו להצטרף אליו בשל הדוגמה החיה שהיווה עבורם כאדם המסוגל להגשים את הערכים הגבוהים אשר הוא מדבר עליהם.

למרות שכמעט לא עזב את רישיקש מעולם (להוציא שני מסעות בהודו) התפשטה תורתו במהירות. בתקופת הסיגוף תירגל את כל סוגי היוגה והחל לחבר את כתביו, שבראשיתם היו מעין הנחיות שנתן לעצמו: “ותר על מלח, ותר על סוכר, ותר על תבלינים, ותר על ירקות, ותר על צ’אטני, ותר על תמרהינדי…”. לא במקרה בין האסאנות (תנוחות) הבסיסיות של שיבננדה יוגה ישנן כאלה המסייעות לנו לתרגל ויתור. עוד כתב הסוואמי: “הימנע מרשע, אל תנקום, החזר טובה כנגד רעה, הבלג על עלבון ועל חבלה…”.

סוומי שיבננדה, מורה עולמי

מאותו הזמן הפך סוומי שיבננדה לאחד ממורי היוגה הפורים ביותר שחיו. למרות שרק לעתים נדירות עזב את העיר הקטנה רישיקש, הידע שלו ומשנתו נפוצו במהירות על פני כל הגלובוס. הוא אישית בכתב ידו (לא היו מחשבים בזמנו) כתב יותר מ-300 ספרי יוגה ופילוסופיה בשפתו הפשוטה והבהירה, ממש כמו אותם פתקים ששרבט בבקתה בשנות הסיגוף שלו ברישיקש: “… לעולם אל תהיה נמהר או מרושע, אין דבר לשנוא בעולם. שנאה היא בורות. יש להיפטר מכל תיעוב ע”י אהבה וחקירה עצמית…”.

סוואמי שיבננדה סרסוואטי כתב בסגנון מאוד ישיר, מתפרץ בדינמיות ובאנרגיה הרוחנית שלו. רבים מאלו שקראו את ספריו חשו כי דבריו נוגעים בחייהם באופן העמוק ביותר ושנוצר בהם שינוי, וכך הגיעו מכל רחבי הודו ומכל קצוות העולם לקבל הנחיה ישירה וליהנות מנוכחותו הקדושה.

ב-1936 ייסד סוואמי שיננדה את הDivine Life Society- על גדות הגנגס. עם הזמן הפך הארגון לחובק עולם ולמפיץ מסרים של חוכמה רוחנית ושירות בלתי אנוכי.

סוואמי וישנו דבננדה, אחד מתלמידיו הגדולים של סוואמי שיבננדה הוא האיש שהביא את תורתו של המורה למערב כאשר נשלח על ידו לשם כך ב-1957. סוואמי וישנו דבננדה הוא מייסדו של ארגון שיבננדה ליוגה וודנטה ונודע בשם “הסוואמי הטייס”, בשל מסעותיו המרובות בעולם במטוס השלום שלו לשם יישוב סכסוכים. לארגון שיבננדה הבינלאומי מרכזים ללימוד יוגה, מדיטציה ודמיון מודרך בכל העולם, כמו גם אשראמים להכשרת מורי יוגה בשיטת שיבננדה. ארגון החיים האלוהיים מוציא לאור ספרים וכתבי עת ומי שמבקר ברישיקש יכול לסור לשם ולבקר במקום שאיש חכם הפך למורה דגול.

לבו של סוואמי שיבננדה חדל לפעום ב-1963 והוא הלך לו למקום אחר, מותיר אחריו מורשת שהיום היא חלק מהותי בחייהם של מתרגלי יוגה בכל העולם.