בשנת 1971 נחת סוומי וישנו דבננדה בתל אביב. הוא התארח אצל רחל זולברג, אחת מהמורות הראשונות ליוגה בארץ ותלמידתו של סוומי ונקטסננדה – גם הוא מתלמידיו המקורבים והבכירים של סוומי שיבננדה.
בעת שסוומי וישנו ישב איתה ועם בעלה לארוחת צהריים הוא סיפר להם על התכניתו לטוס למצרים במסגרת מסע השלום.
כשדמעות בעיניהם ניסו רחל ובעלה לשכנע את סוומי וישנו שלא לבצע את מסע ההתאבדות הזה. הם היו אובדי עצות ולא ידעו כיצד להתמודד עם הנחישות הבלתי הגיונית שלו.
למחרת בבוקר סוומי וישנו נפגש עם המנצח זובין מהטה (שהינו הודי במקור) שליווה אותו ביחד עם רחל לשדה התעופה. בהתרגשות רבה הם נפרדו ממנו וראו כיצד מטוסו ממריא למשימה שהדרך חזר ממנה נראיתה קלושה ביותר.
באותו יום אחר הצהריים נמסרה הודעה בחדשות כי המצרים הפילו מטוס ישראלי ורחל ובעלה לא ידעו את נפשם מצער. הם התקשרו לכל סוכניות הידיעות האפשריות, לקונסוליה הבריטית ולכל גורם מוסמך שיוכל לתת להם פרטים
על מצבו של הסוומי.
אולם יום לאחר מכן הם קיבלו טלפון מקפריסין ובעברו השני של הקו היה לא אחר מאשר סוומי וישנו.
הוא סיפר להם כיצד לאחר שנחת בקהיר הוא נלקח למעצר.
לאחר שהדגים לשוטרים ולסוהרים את סדרת תנוחות היוגה המתקדמות שלו הם שחררו אותו, לקחו אותו לסיור בקהיר ולקינוח העניקו לו אירוח במועדון לילה!
יומיים לאחר מכן שוב נחת סוומי וישנו בישראל וחזר להתארח אצל רחל. בעת שישנו בסלון ביתה ולאחר שסיפר לה את כל קורותיו במצרים, פנה אליה ואמר: “מחר אני רוצה שיפתח כאן מרכז ליוגה!”
רחל היתה מופתעת והסבירה כי פתיחת מרכז ליוגה היא תהליך מורכב – צריך למצוא ולשכור מקום מתאים, להשיג ציוד ולארגן אינספור דברים נוספים.
“אין בעיה”, השיב לה סוומי וישנו. “תדאגי בבקשה שזה יקרה”.
ואכן למחרת, רחל ומספר חברות נוספות מצאו דירה ברחוב ארלוזרוב ושכרו אותה. עוד באותו היום שמו על הדלת שלט עליו כתבו: “מרכז שיבננדה ליוגה ודנטה”.
וכך הוקם מרכז שיבננדה הראשון בתל אביב. כיום המרכז הינו בן 45 שנה, מהווה חלק מארגון שיבבנדה הבין-לאומי ומציג את מסורת היוגה באופן הוליסטי, אותנטי ושלם.
עד כאן הסיפור שלנו,
מקווים שנהנית וקיבלת השראה.
אום
