NO PAIN NO GAIN

NO PAIN NO GAIN” Swami Sivananda”

 

שאלה: אום סוומיג’י. איך אני יכול לפתח מידות טובות, במיוחד המידה של טוב לב?

תשובה: כדי לפתח את המידה של טוב לב עלינו לסבול לא מעט. נדרש סבל. אם אנחנו סובלים מספיק, בנקודה מסוימת אנחנו מתחילים להבין הרבה דברים.

לדוגמה, אנחנו לוקחים את זה כמובן מאליו שיש לנו מזון, אבל כל-כך הרבה אנשים התאמצו וסבלו כדי שנוכל לאכול. כשאנחנו הולכים לשירותים והם נקיים ובעלי ריח טוב, אנחנו לוקחים זאת כמובן מאליו, אבל מישהו ניקה אותם. אני לובש את הבגדים הללו – מישהו ייצר אותם. יש לי את הגוף הפיזי, אבל מישהו טיפל בגוף הזה עד שיכולתי לטפל בעצמי.

כך שטוב לב דורש סבל, ואם אתה לא סובל, הדבר דורש את החסד של אלוהים ושל גורו. ככל שיש לך יותר סבל, יש לך יותר הבנה של סבל, יש את הפוטנציאל של פיתוח טוב לב. אחרת, אם אתה רק מרגיש טוב, אתה חזק, יפה, חכם, מצליח, פופולרי, עשיר, ייתכן ותהפוך לשד.

בבהגווד גיטה האל קרישנה מלמד זאת. באחד הפרקים הוא מדבר על אלה שיש להם טבע שדי, איך הם מתנהגים, באנגלית אנחנו אומרים, they are full of themselves, they are full of themselves (הם מלאים בעצמם).

להלן כמה פסוקים שיעזרו להבין את הרעיון הזה.

“היצורים השדיים לא יודעים מה לעשות וממה להימנע, לא טוהר, לא שיפוט נכון, לא אמת נמצאים בהם. הם אומרים: ‘היקום הזה הוא ללא בסיס, ללא אלוהים, נוצר באמצעות איחוד מיני, תוצר של תאווה, מה עוד?’ אוחזים בתפיסה זו, הנשמות ההרוסות הללו, בעלות שכל קטן ומעשים עזים, באות לכאן כאויבים של העולם למען הריסתו. מלאים בתשוקות שאינן יודעות שובע, מלאים בצביעות, גאווה ואנוכיות, שעבוד עצמי, עקשנות, גאווה ושיכרון מעושר, הם מבצעים קורבן לשמם מתוך ראוותנות בניגוד לחוק האלוהי.”

נשמע מוכר? כל-כך הרבה אנשים בעולם הינם בעלי התכונות הללו. האל קרישנה אומר כמה מילים עוצמתיות: “אני הולך לזרוק אותם מטה”. הוא מדבר באימה רבה על האנשים הללו בעלי הטבע הדמוני.

זכרו איך ארג’ונה החל את דרכו, כאשר האל קרישנה בעצמו לימד אותו את הלימוד הגבוה ביותר באמצע שדה הקרב. כיצד זה החל? חישבו על השם של הפרק הראשון של הבהגווד גיטה, “היוגה של הייאוש של ארג’ונה”. אבל זה לא רק ייאוש, אלה ייסורים. ארג’ונה סבל בצורה אדירה ובגלל זה הוא השיג את הגבוה ביותר. ללא סבל הפוטנציאל של טוב לב ייתכן ולא יבוא לידי ביטוי.

חלק מאתנו סבל רבות בחיים קודמים, כך שכשנולדנו הפעם נולדנו עם טוב לב. אנחנו לא יודעים מדוע, אך בטבע שלנו אנחנו מאוד טובי לב. לדוגמה, סוומי שיבננדה. אלו מכם שקראו את סיפור החיים שלו, כשהוא היה בחור צעיר היה בעל טוב לב טבעי מאוד חזק, ואתם יכולים לראות שיש הוכחה שהוא סבל רבות בחייו הקודמים. הוא הפך להיות רופא מפורסם מאוד, והוא ניהל שלושה בתי-חולים, וכל-כך הרבה אנשים סבלו שם. הם קראו לו רופא קדוש, הוא היה רופא, אבל קדוש. מאוחר יותר באשרם, כשאנשים היו חולים, הוא היה מטפל בהם באופן אישי. הוא היה מחולל דברים שאף אחד לא היה מעז לעשות כדי לעזור להם.

כך, באופן ברור, חווה סוומי שיבננדה הרבה סבל אישי בלידות קודמות. לכן, בלידה הספציפית הזאת הוא נולד עם טוב לב גדול בליבו. סוומי וישנודבננדה היה כמוהו. רמת טוב הלב שלו הייתה יוצאת מגדר הרגיל.

אחת מן החוכמות שאנחנו מפיקים מן הסבל נקראת טוב לב. אתה צריך להיות מסוגל לראות סבל ולהרגיש סימפטיה ואמפתיה לאדם הסובל. לא להרגיש שאנחנו יותר טובים ממנו.

יש פסוק בבהגווד גיטה, “האחד ששמח באושר של עמיתו, ומרגיש וסובל את הכאב של עמיתו, ובאותו הזמן נשאר בשלווה שבליבו, הוא היוגי”. אם אנחנו לא יודעים מהו סבל, לא תהיה לנו אמפתיה כלפי העמיתים הסובלים שלנו.

פעם ישבתי בחדר עם סוומיג’י וישנודבננדה. הוא שמע שילד בצד השני של העולם מת מרעב והחל לבכות. הוא לא הכיר את הילד, הוא מעולם לא ראה את הילד, אבל כשהוא בכה אלה היו דמעות של חמלה. הוא התנהג כאילו הוא האימא של הילד. עבורי זו הייתה אינדיקציה חזקה לגובה של הרמה הרוחנית שלו יותר מאשר הוא עף באוויר. לעוף באוויר זה בסדר, אבל להיות מסוגל לבכות בגלל ששמעת שאיזה ילד מת מרעב מראה עד כמה לסוומיג’י היו טוב לב, חמלה, כי הוא ידע סבל מהו.

סיפור אחר מהניסיון הישיר שלי. הייתה גברת אחת שהבאתי לאחד מן הנופשים שניהלתי בישראל. היא הייתה מיסטיקנית. הייתה אדם שיש לו חוויה ישירה של אלוהים. אבל כיצד היא חוותה את אלוהים? יום אחד היא ישבה במדיטציה או במשהו אחר, ולפתע פתאום היא חוותה בו זמנית את הסבל של כל היצורים בבריאה. לא רק בכדור הארץ. זה שינה אותה לחלוטין, ובמשך שנים רבות אחר-כך היא חוותה את הסבל הזה של כולם, והיא הפכה כל-כך מלאת אהבה, מלאת טוב לב, מלאת חמלה.

כשהיא דיברה על כך אתה ידעת שהיא בעלת טוב לב אמיתי, חמלה אמיתית, אבל זה יצא מתוך האמפתיה היוצאת מן הכלל הזאת כלפי הסבל של הכול שהיא חוותה.

אנחנו לא צריכים להגיע לרמה כזאת, אבל עדיין, טוב לב דורש זאת למידה מסוימת.

 

 

מתוך ערב שאלות ותשובות עם סוומי סורופננדה שנערך באשרם בבהמס (באנגלית) בחודש יוני 2021