סוומי וישנודבננדה (1927-1993)

סוומי וישנו-דבננדה נולד בקרלה, בדרום הודו, בשנת 1927. כבר כילד צעיר הוא הפגין כח רצון חזק ונחישות עוצמתית. אמו, הידועה כיום בשם מטאג’י, שלימים נחנכה על-ידי סוומי שיבננדה ב”סאניאסה” (נדר של פרישות), אמרה כי בכל פעם שבנה רצה משהו, שום דבר או אף אחד לא יכלו לעצור אותו. אנקדוטה מעניינת היא, שבהיותו ילד בן 5 הוא השתוקק ללכת לבית הספר וללמוד. כשנאמר לו שזה בלתי אפשרי, היות ובית הספר הקרוב ממוקם במרחק של יותר מ -7 קילומטרים מביתו, הוא ארז לעצמו תיק והלך לבית הספר השכם בבוקר בג’ונגל זרוע ביצות. הוא חזר מאוחר באותו הערב והמשיך כך למשך שנים רבות.

כנער שהיה חסר משאבים כספיים ללמוד באוניברסיטה, הוא התגייס לצבא כדי לקבל את החינוך המדעי שהשתוקק לו. לילה אחד במהלך שירותו הצבאי, כשהוא מחפש נייר בפח הגריסה, נפלו עיניו על מאמר שכותרתו “20 הוראות רוחניות” מאת סוומי שיבננדה. המאמר החל במילים: “גרם של תרגול שווה טונות של תיאוריה”. הגישה הפרקטית והעוצמה שהיתה טמונה במילים הפשוטות והישירות הללו, הובילו את סוומיג’י לנסוע לכל אורכה של הודו, במהלך חופשה מהצבא בת 36 שעות, כדי לפגוש את סוומי שיבננדה ברישיקש, השוכנת בצפון הודו למרגלות ההימלאיה.

ביקור קצר זה הותיר רושם עמוק בהכרתו של הנער הצעיר והוא החליט לחזור ולפגוש את סוומי שיבננדה בהזדמנות הראשונה.

פגישה עם המאסטר

בביקורו השני, הנער הצעיר קיבל שני שיעורים עוצמתיים מסוומי שיבננדה. הראשון מביניהם קרה כאשר סוומי וישנו-דבננדה הרגיש גאה בכדי לקוד ולהשתחוות לפני המאסטר הרוחני הידוע סוומי שיבננדה לכשיפגוש אותו. מה שקרה בפועל הוא שהמאסטר סוומי שיבננדה השתחווה אפיים ארצה לפני התלמיד הצעיר והפגין לפניו באופן ישיר את גדולתה של הענווה. השיעור השני קרה במהלך טקס “ארטי” שהתקיים על גדות נהר הגנגס. הנער הצעיר היה מבולבל ואכול-ספקות, כשהרהר מדוע אנשים במאה העשרים מבצעים טקסים ופולחנים לנהר, שידוע לגביו באופן מדעי שאינו אלא תרכובת של אלמנטים כימיים (מיימן וחמצן). בעוד המחשבות חולפות כך במוחו, הביט עליו סוומי שיבננדה, כשהוא מחייך חיוך אוהב ובאותו הרגע נגלה לעיניו אותו נהר כנהר אור עצום, זוהר וקוסמי. סוומי וישנו הצעיר שוב גילה שדעותיו מגבילות אותו ואת יכולתו לראות את הרבדים העדינים של המציאות. היה זה שיעור שני בענווה לאחריו סוומי שיבננדה הזמין את הנער הצעיר להישאר באשרם, ללמוד ולהפוך ליוגי. סוומי וישנו-דבננדה השיב בספונטניות “כן”.

האימון

במשך כ-10 שנים סוומי וישנו-דבננדה שהה ב”שיבננדה אשרם” והוכשר בכל ההיבטים של היוגה על-ידי סוומי שיבננדה. הוא הפגין יכולות מרשימות בתחום ה-האת’ה יוגה והפך למורה הראשי של האת’ה יוגה באשרם. כמו-כן, הוא היה קרמה יוגי נלהב ובלתי נלאה. יום אחד נתן סוומי שיבננדה לסוומי וישנו-דבננדה שטר של רופי 10 (פחות מדולר!) והעניק לו את ברכתו ליסוע למערב ולהפיץ את תורת היוגה-ודנטה. “האנשים מחכים לכך” – היו מילותיו של המאסטר.

סוומיג’י כמורה עולמי

האנרגיה וההשראה העמוקה והאינסופית שנבעו מסוומיג’י, הובילו אותו לייסד ולנהל את “ארגון שיבננדה ליוגה ודנטה הבינלאומי”. כיום יש למעלה מ-30 מרכזי יוגה, 9 אשרמים ומרכזים עמיתים רבים ברחבי העולם. סוומיג’י יצר את קורס מורי היוגה הראשון בעולם אשר עד כה הוכשרו במסגרתו יותר מ 40,000 מורים ליוגה. אחת מהברקותיו היתה לסכם את תורת היוגה העתיקה, הרחבה והעמוקה לחמישה עקרונות קלים להבנה ונוחים ליישום ביומיום של האדם המודרני: הרפיה נכונה, נשימה נכונה, תרגול נכון, אכילה נכונה, חשיבה חיובית ומדיטציה.

הסוואמי המעופף ומסעות השלום

לאורך כל חייו, סוומיג’י דאג מאוד לרווחת העולם וחשש מפני האיום המתמיד של מלחמות. דבר זה הוביל אותו ללמוד לטוס ולאחר מכן באופן אישי להטיס “מטוס שלום” מעל אזורי איבה ברחבי העולם. בעזרת טיסות אלה, יצר סוומי וישנו באזז בתקשורת העולמית לגבי הצורך בשלום, בנוסף הוא היה “מפציץ” אזורי לחימה עם פרחים ועלונים לשלום תוך חזרה על מנטרת השלום: Om Namo Narayanaya.

מכתב של סוומי וישנו לתלמידיו

“נתתי לכם כל מה שיש לי עם כל הלב והאהבה שלי. עליכם להעניק זאת לאחרים. לפעמים אינני יודע את כל התשובות, ואני יודע שעוד דרך ארוכה לפני. אם אלא הצלחתם להבין או להתרם מהלימוד, אין זאת כי אם בגלל מגרעותי. אם זכיתם בעקבות הלימוד, אין זאת כי אם בחסדו של המסטר האהוב שלי סוומי שיבננדה. לא אומר כי התעלתי מעבר לרגשות. נזפתי בכם ודיברתי בלי סוף. לעיתים התנהגתי כרודן. אם הייתי כמו המורה שלי, הייתי רוחץ את כפות רגלייכם. אבל בשביל זה צריך להיות במדרגה מאד נשגבת. ניתן לעשות זאת רק כאשר האגו נעלם. אם הייתי בכל זאת עושה זאת, זו היתה הפגנת צביעות בלבד. לא הגעתי כל כך גבוה. פעם, לפני כמה שנים, השתחוותי בפני אדם שאליו הייתי גס-רוח וחסר סבלנות. ותוך כדי שאני עושה זאת חשבתי “כמה צנוע אני!”. אז אל תחפשו דרך קל להתגבר על האגו שלכם. במשך שנים ניסיתי. אני צופה בעצמי תוך שהאגו שלי בא לידי ביטוי. אני מנסה לנתח מה מתרחש, אבל הוא נצמד כמו עלוקה. כאשר אנו לא יכולים לשלוט בעצמנו, עלינו להקדיש את האגו לאלוהים ‘: “הו אלי, אני מגיש אותו אלייך כמנחה!”
ועכשיו, אם באיזושהי דרך פגעתי ברגשותיכם, אני מתחנן לפניכם מכל לבי לסלוח לי”. – סוואמי וישנודבננדה