על תחפושות והדמויות שמתחת להן – מחג פורים אל השנה כולה
“כשאתה רואה אדם מחופש בפורים למפלצת, לחיה או לליצן, אתה לא מעלה על דעתך לרגוז עליו. זו הרי רק תחפושת.
גם בחיים אנו פוגשים הרבה אנשים מחופשים.
זה מחופש לקמצן, זה לגס רוח, זה לחצוף, וזה לסתם אחד שלא אכפת לו משום דבר.
אבל זוהי לא דמותם האמיתית של האנשים. זו רק תחפושת.”
כששואלים אותנו “מי את/ה?”
התשובה הראשונה תהיה לרוב ציון שמנו. אבל האם אוסף הצלילים הזה הוא באמת “אני”?
הפעולה הבאה תהיה להצביע על “עצמנו” על-ידי כיוון האצבע לעבר הגוף שלנו. אך האם הגוף הזה הוא באמת “אני”? הגוף שלפעמים מרזה ולפעמים משמין, שהיה פעם תינוק קטנטן והיום אדם בוגר, שעשוי כל כולו ממזון, נולד, משתנה אין ספור פעמים ולבסוף מתפרק? האם זה באמת “אני”?
או שאולי “אני” זה האופי, המחשבות והאישיות שמרכיבים את הדמות שהיא “אני”?
לכבוד חג הפורים החלטנו להביא מתוך דברי הרבי מילובאוויטש על תחפושות ומה שמתחת להן.
“כשאתה רואה אדם מחופש בפורים למפלצת או לחיה או לליצן, אתה לא מעלה על דעתך לרגוז עליו. זו הרי רק תחפושת…
ובכן, גם בחיים אנו פוגשים הרבה אנשים ‘מחופשים’.
זה מחופש לקמצן, זה לגס רוח, זה לחצוף, וזה לסתם אחד שלא אכפת לו משום דבר.
אבל זוהי לא דמותם האמיתית של האנשים. זו רק תחפושת…
עמוק בתוך הלב יש בהם טוב. הם רק לובשים תחפושת שעליהם להסיר אותה, ועלינו גם לעזור להם להסיר אותה.
וגם אנחנו עצמנו לובשים תחפושות כאלה.
את ההבנה שלנו בפורים, שכולם מחופשים, יש לקחת אל תוך השנה כולה.”
פורים שמח ומבורך!!
