“שלמות –
איננה לעשות מעשים יוצאים מן הכלל,
אלא דברים פשוטים, באופן יוצא מן הכלל.” –
סוואמי שיבננדה
כולנו שמענו סיפורים מופלאים אודות היוגים הגדולים מהמזרח הרחוק, יכולותיהם העל-טבעיות והחוויות הטרנסצנדנטליות אליהן ניתן להגיע כשהטכניקות היוגיות משתכללות לכדי שלמות.
תורת היוגה מזכירה לנו שוב ושוב דווקא את הכאן והעכשיו, את המיידי והנגיש, ממש לנגד עינינו ובכוחנו המיידי.
היום-יום מורכב מאינספור רגעים פשוטים ופעולות פשוטות. כל אחד מן הרגעים והפעולות הללו יכול להיות מלא במודעות או ריק ממנה.
פעולות פשוטות כמו צחצוח שיניים, צעידה למכולת, עלייה במדרגות, עמידה בתור, שיחת חולין, בישול ארוחה, תכנון הלו”ז של יום המחר, כל אלה יכולות להיות מלאות במודעות לגוף, לנשימה, למחשבה ולכוונה.
לפעמים בתוך ההמולה של היום-יום אנחנו עוברים לפעול בצורה אוטומטית. באותו הזמן, כשאנחנו עושים משהו ‘פשוט’ שאינו מצריך את החשיבה המלאה שלנו, אנו חושבים על משהו אחר, ‘חשוב יותר’.
תורת היוגה מציעה לנו לשים לב לדברים ה’פשוטים’: לכוונה שמאחוריהם, לרבדי הפעולה וההכרה שדרכן הן מתאפשרות. לקחת את הדברים ה’פשוטים’ ובאופן יוצא מן הכלל – להפוך אותם לשלמים; בכך, להביא לאור ולהגשמה את שלמותם.
ניתן ללוות כל רגע, פשוט ככל שיהיה, בשאיפה ונשיפה מלאות מודעות.
ניתן ללוות כל פעולה פיזית, פשוטה ככל שתהיה, בתשומת לב לשרירים, למפרקים ולתנוחה.
אפשר לתת לכל עשייה שלנו רגע של התכווננות חיובית.
אפשר לקחת רגע ולקדש כל פעולה, מן הפשוטה עד המורכבת, ולכוון את הפירות שלה לטובת הכלל. לצבוע את מטלות היום האפורות בצבעי אינסוף ולראות בהן כהזדמנויות לשרת את משפחתנו, חברינו וקהילתנו.
מי ייתן ונמצא את היופי המושלם בכל פרט פשוט בעולם.
