בריאות לשם מדיטציה
גוף בריא חיוני להתפתחות מלוא הפוטנציאל של כל אדם. אם המנגנון הפיזי אינו במצב אופטימלי, הוא לא יהיה הכלי המתאים לעבודה היומיומית, למדיטציה ולשרות הזולת.
יש החושבים שיוגי חייב להיות כחוש בשם המשמעת העצמית. לאמתו של דבר, התנזרויות גופניות מוגזמות מצביעות על התעסקות יתר בגוף. אחרים סבורים, כי ההולכים במסלול הרוחני אינם צריכים לדאוג לענייני הגוף, שכן האנרגיות שלהם מכוונות כלפי דברים נעלים ממנו. שתי הגישות קיצוניות באותה מידה, שכן אדם חייב לשמור על איזון בחייו בכל עת.
תרגול נכון, נשימה נכונה, הרפיה נכונה, תזונה נכונה וחשיבה חיובית, הם בני הלוויה הדרושים למדיטציה. להסרת המכשולים מן ההכרה יש צורך בנפש בריאה ובגוף בריא. כאשר קיימות הפרעות בעלות אופי גופני או רגשי, המדיטציה אינה אפשרית.
רבים סבורים שהתרגעות כרוכה בעזיבת הבית בנסיעה למקום אקזוטי, שבו ההכרה והגוף מופגזים ללא הרף על ידי גירויים – מעוררים ומדכאים – ועל ידי מגוון גדול של תענוגות מזיקים אחרים. אין זה מפליא לשמוע לעתים קרובות: "חיכיתי לרגע שכבר אחזור הביתה מן החופשה, כדי שאוכל לנוח!" התרגעות אמיתית נובעת מסילוק הגירויים – הקשורים בראייה, באכילה וכדומה – ומהתכוונות אל המודעות הפנימית.
כמו בכל מכונה חזקה, גם הגוף האנושי – הפיזי והמנטלי – מסוגל לעמוד במידה לא מבוטלת של ניצול לפני שהוא מאותת איתות מחאה כל שהוא. לרוע המזל, התרגלנו, בארצות המערב, להתעלם מכללי הבריאות הבסיסיים ולחשוב שהגלולה שאנו נוטלים פה ושם כדי להקל על הסימפטומים אכן משפרת את המצב. ההפך הוא הנכון: כאב בגוף הוא אות אזהרה, כמו נורה אדומה שנדלקת על לוח המחוונים במכונית. נטילת כימיקלים כאלה ואחרים לסילוק הסימפטומים כמוה כניפוץ הנורה האדומה בפטיש. אין היא עושה דבר לפתרון הבעיה, ובעצם מחריפה את המצב, בהסוואה של שיפור.
את מחלות הגוף והנפש אפשר למנוע בעזרת שמירה על 5 עקרונות בסיסיים: 1. תרגול נכון. 2. נשימה נכונה. 3. הרפיה נכונה 4. תזונה נכונה 5. חשיבה חיובית ומדיטציה.
תזונה נכונה
מה שנכנס לגוף האדם ישירות משפיע על היעילות שבה מתפקד המוח. מחקרים שנערכו לאחרונה מוכיחים, כי צבע מאכל אדום מסוג מסוים יוצר היפראקטיביות אצל ילדים, וסוכר מזוקק עשוי לגרום לאי יציבות רגשית. אלו רק 2 דוגמאות של חומרים שנצרכים במקרים רבים ברשלנות ללא הבנת השפעתם הצפויה על הגוף והנפש.
התזונה האופטימלית למודט היא תזונה פשוטה ועדינה. אין פירוש הדבר שארוחות אמורות שלא לעורר תאבון, אבל יש להקפיד שלא לכלול בהן מיני מזון המשפיעים לרעה על ההכרה. תבלינים חריפים וחזקים, שום, בצל, מלח, קפה, תה שחור ובשר גורמים לחוסר מנוחה בהכרה, משום כך קשה לאוכליהם לשלוט במחשבותיהם. ישנם גם סוגי מזון המעמעמים את ההכרה ויוצרים מצב של ישנוניות במקום ריכוז. אלה כוללים מזונות שחוממו שוב ושוב או בשלים יתר על המידה, וכן משקאות אלכוהוליים. מריחואנה וסיגריות, אף שאינם נכללים בין סוגי המזון, שייכים לקבוצה זו אף הם.
רבים מן המזונות הטבעיים קלים להכנה, חטיפים כגון פרות ואגוזים, זמינים ממש כממתקים ומשקאות אלכוהוליים. קנו ירות וירקות טריים. קראו את כל התגים, והימנעו במידת האפשר מתוספים או ממזון מעובד ומשומר. בדקו את החנויות למזון טבעי באזור מגוריכם. קנו כמה ספרים טובים על תזונה ועל צמחונות. בתוך כמה חודשים יחול בכם שינוי גדול.
ראוי לציין, כי מערכת העיכול האנושית אינה אופיינית לאוכלי בשר. שיני אדם מעוצבות לנגיסה בירקות ולריסוקם, ולא לקריעת בשר, ועל כן נאלץ האדם "להזקין" את הבשר, לרככו ולבשלו. הכבד האנושי קטן בהשוואה לכבדם של בעלי חיים אוכלי בשר, והוא אינו בנוי לטיפול ברעלים מן החי ולסינונם. גם צינור העיכול של האדם ארוך למדי, כשל בעלי חיים צמחוניים ואינו קצר כפי שהוא אצל הטורפים (כדי לזרז את מעבר הרעלים דרך הגוף).
אשר ליוגי, השיקול העיקרי שלו נגד אכילת בשר הוא העיקרון הבסיסי של "אַהִימְסָה" – אי פגיעה. לבעלי החיים יש רגשות ותודעה, בדיוק כמו לבני אדם.
אין ספק ש"פני האדם כפני המזון שהוא אוכל". חלק קטן ממה שנאכל הופך למודעות. בעלי החיים חיים, אוכלים, ישנים ומתרבים. מודעותם אינם מגיעה למעלה מזה. רטטיו של צמח עדינים מאד, ומי שעבר מתפריט בשרי לתפריט צמחוני מבחין בשינוי דומה במודעות. ישנה איזו גסות שנעלמת, והמודעות מקבלת כוונון עדין. דבר זה מביא, כמובן, למדיטציה. ככל שמיטהרת התזונה, קל יותר לשלוט בהכרה. אחר כך, עם הזמן והתרגול, מובטחת ההצלחה במדיטציה.
קרמה יוגה
המדיטציה היא תהליך מתמשך של דה-היפנוטיזציה המונעת הזדהות של האדם עם הגוף, ההכרה, השם והצורה.
תהליך זה מתחיל בחיי היומיום. אדם שאינו מסוגל להינתק מפעילות היומיום , לא יוכל לעצום את עיניו ולהיכנס למדיטציה. אם ימשיך להזדהות עם פעילויותיו, הרי אותן פעילויות עצמן ימשכו גם כאשר הגוף ישב במנוחה. העיניים אולי עצומות, הידיים חבוקות והרגליים שלובות, אבל ההכרה אינה נשלטת. היא ממשיכה לפעול, וההזדהות עם המשחק המנטלי בעינה נשארת. אין הבדל, במקרה זה, בין פעילות לחוסר פעילות. ההכרה ממשיכה לפעול בשני המקרים.
כדי למדוט חייבת ההכרה להיות מנותקת ורחוקה מדאגות היומיום. הצד הראשון לכך הוא ה"קרמה יוגה", או שרות חסר אנוכיות. זה הצד הבסיסי שעליו בנויה מדיטציה, ואין היא אפשרית בלעדיו. באמצעות השרות, שאין עמו רווח אישי, מתאמן האדם גם בחשיבה חיובית בחיי היומיום.
אי הצמדות נלמדת באמצעות השרות. עד שתושג אי ההצמדות והאדם יוכל לוותר על צמידות רגשית לעבודתו, אין המדיטציה אפשרית. כאשר אי ההצמדות גוברת, נעשה קל יותר להתנתק מפעילויות, ואז כאשר העיניים עצומות נשארת ההכרה ללא הפרעה, שכן היא אומנה להתמקד פנימה כל הזמן במשך פעילויות היומיום.
אחרים יראו את הקרמה יוגי ויחשבו שמדובר רק בעוד מישהו שעובד. הם לא ידעו את סוד השלווה הפנימית שלו, רק הוא יוכל לגעת בה ולהרגיש אותה.
אי הצמדות לפעולה אין פרושה התנערות מאחריות. חיים מקריים ולא מתוכננים אינם ברוח היוגה, שכן הם מערערים את יציבות ההכרה.
כאשר יוגי נוטל על עצמו משימה, הוא מבצע אותה עד תום. הכרתו אינה נודדת, וזה סוד הצלחתו. אם הוא נוטל על עצמו אחריות, הכרתו ממוקדת אליה באופן קבוע, עד שהיא נשלמת.
האדם הממוצע עושה מעט פה ושם, מבצע לאורך זמן כמה פרויקטים בעת ובעונה אחת, אינו משלים דבר. מצב הכרתו אינו מדיטטיבי.
המודט עשוי לבצע עבודה מרובה בזמן מועט. יש בו שלווה פנימית. פעולותיו מתבצעות ברמה טהורה, מי שבא אתו במגע זוכה להתרוממות הרוח. בנוכחותו הדינמית מוצאים גם גדולי העצלנים עצמה ועידוד. הם מקבלים ממנו השראה לביצוע פעולות שבלעדיו לא היו מסוגלים לבצע. עייפות נעלמת בנוכחות של יוגי אמיתי.
באמצעות הקרמה יוגה, מסלול השרות חסר האנוכיות, יכול אדם ללמוד אי צמידות בחיי היומיום שלו. זה הצעד החיוני הראשון של המדיטציה. אל לו לאדם ללכת שולל על ידי הבטחות של מדיטציה מיידית. הדרך למדיטציה ארוכה ותובענית. אל המטרה, לעומת זאת, יכול להגיע כל אדם המוכן להשקיע מאמץ.