מקורותיו הפנימיים של הכעס
לכולנו ברור שכעס נולד מתוך עניין מכעיס.
האדם שעיצבן אותנו, המצב שנקלענו אליו או הטעויות שעשינו – כל אלה אחראים על היווצרות הכעס.
האם כך הדבר באמת?
היוגה הפכה מפורסמת בעולם כולו כשיטה שעוזרת להפיג את המתח ולהוריד את מפלס העצבים בשגרת היום יום.
רבים מאיתנו הגיעו מלכתחילה לשביל הרוחני בחיפוש אחר דרך להירגע בתוך שגרה יומיומית מלאה בסיטואציות מלחיצות, מבלבלות ומעצבנות, מה שגורם לנו (לעיתים בצדק רב) לכעס גדול.
בטקסט היוגי הקסום “בהגווד גיטה” נכתב: “החושב על מושאי החושים משיכתו אליהם מתעוררת. ממשיכה מתעוררת תשוקה ומתשוקה נולד כעס.”
רגע, הרי זה כל-כך ברור שהכעס נולד מתוך העניין המכעיס, לא?
האיש שעקף אותנו בתור, זה שחתך אותנו בכביש, המצב הפוליטי, הלחץ הכלכלי, הטעויות שעשינו, ההזדמנויות שהחמצנו, הכעס הוא בבירור תגובה לכל אלה. אז איך זה שכעס נולד מתוך תשוקה ומשיכה?
הנטייה הטבעית שלנו היא לרצות ולחוות שמחה, עונג ונועם. אנחנו חושבים שנוכל למצוא את השמחה, הנועם והעונג האלו באובייקטים, וזה שחושב על מושאי החושים כמקור לתענוג, נועם ושמחה – “משיכתו אליהם מתעוררת”.
כאשר אנחנו חושבים על האובייקט ומצפים לחוות ממנו תענוג, מתחילה המשיכה להתעורר. כשנחשוב על זה יותר, נפנטז על זה יותר ונחווה שאנחנו חייבים זאת. מצב זה נקרא משיכה.
משיכה ותשוקה הן איפשהו על אותו ספקטרום. משיכה על החלק היותר נמוך שלו ותשוקה היא כבר בחלק גבוה יותר של הספקטרום – “ממשיכה מתעוררת תשוקה.”
“מתשוקה נולד כעס” – ננסה להבין מהו בעצם כעס.
סוומי שיבננדה אומר: “כעס הוא מודיפיקציה של תשוקה.”
תשוקה היא אנרגיה של הנעה לפעולה (דרייב). כאשר הצליח להתעורר בתוכנו הכוח הזה של ההנעה לפעולה, אבל משהו גורם לכך שהפעולה הזאת נסתרת ונחווה איזשהו מחסום או מעצור, האנרגיה הזאת הופכת להיות לחץ, הלחץ הופך לתסכול ובעקבותיו יבוא הכעס.
הכעס הוא אנרגיה שמתחוללת בתוכנו ושמטרתה בעצם לשבור את המעצור, לשבור את המחסום וההפרעה שעומדת בינינו ובין ההשגה של אובייקט התשוקה.
לא משנה אם זה מכשול פנימי כמו הגוף או ההכרה שלנו, או מכשול חיצוני כמו בן-אדם אחר, מזג האוויר וכו’, בכל מקרה נוצר כעס שמופנה אל עבר המכשול כדי להסיר אותו.
אם המכשול הוא פנימי נתחיל לכעוס על עצמנו, “למה אני כזה?”, “למה אני לא מצליח?”
אם המכשול הוא חיצוני אז נכעס על האחר, “למה היום הזה כזה גרוע?”, “למה העולם נגדי?” וכו’.
תורת היוגה מציעה כל מיני שיטות להתמודדות עם הכעס.
השיטות החשובות ביותר הן אלו שמתורגלות לאורך זמן ובמשך היומיום, בכדי להכין אותנו לאותם רגעי משבר ולאפשר לנו באותם רגעים לייצר מרחב פנימי נינוח מספיק, שיאפשר לנו לא להיסחף אחר מערבולת הכעס ולהתמודד איתו ברגע האמת.
ננסה לחשוב על מקרים מכעיסים שחווינו ולזהות בתוכם את התהליך הפנימי שתורת היוגה מתארת. תהליך שהאובייקט ה”מכעיס” כלל אינו חלק ממנו. ננסה לזהות את המשיכות והתשוקות ואת הציפייה שלנו שנתקעה במחסום שהכעס נולד מתוכו.
וכמו תמיד…ננסה לנשום עמוק, לעגל את קצות השפתיים לחיוך קטן ולהמשיך יום אחר יום לנסות שוב ושוב להשתפר אך במעט.
