סדרת מאמרים של סוומי שיבננדה שנכתבו בשלהי שנות הארבעים של המאה ה-20.
התינוק מיילל. הילד קופץ, רוקד ומשחק בצעצועים. התלמיד הולך עם ספריו. המתבגר מקבל תארים. הבוגר מסלסל את שפמו, נלחם, מתקוטט ורודף אחר נשים. הוא מנסה להשיג שם ותהילה. הוא צובר עושר. הוא מוליד ילדים. אז הוא מזדקן, מרכיב משקפיים ושיניים תותבות. הוא מדדה עם מקלו. לבסוף הוא נפטר בשיהוק.
טיפת מים המקפצת על מחבת רותחת מייצרת קול של שריקה ונעלמת מיד. אדם מייצר מעט רעש במהלך שהותו הקצרה המכונה פרק חייו ונעלם בן רגע.
מהו אדם ? לְמָה הוא יכול להיהפך? מהי הכרה? מהו המצב הטוב ביותר? לימוד נושאים אלו מועיל ביותר.
גוף, הכרה ונשמה
לאדם המערבי האדם הוא רק יצור פיזי הניחן בהכרה וברשותו נשמה. להינדי האדם ביסודו של דבר הוא נשמה, המבטאת עצמה באמצעות הכרה שברשותה גוף המשמש עזר לפעילותה במישור הפיזי.
האדם הוא נשמה בעלת גוף. האדם ביסודו הוא יצור רוחני. האדם חי כיוון שבמהותו הוא רוח או נשמה. מהותו העמוקה ביותר של האדם היא ה אטְמָן 1 או הרוח האלוהית. הטבע האמיתי של האדם הוא האלוהים. הגוף הפיזי והאינטלקט נסמכים על הנשמה שבפנים, אשר עליה יודע האדם מעט מאוד, אם בכלל. על ידי -שחרור נשמתו משיג האדם ביטחון, ודאות, שלמות, חופש, עצמאות, נצחיות
ונועם אין סופי. –
כל האנשים שווים מטבעם. אטמן אחד שוכן בקרב כל הבריות. מטבע המוּדעות כל בני האדם זהים, אבל מטבע הכרתם וחייהם הם שונים מאוד.-
החשמל העובר בכמה מנורות הוא אותו האחד וזהה, אבל הוא נראה שונה בגלל סוגי המנורות השונים. כך גם השוני בין בני האדם נובע מהשונות בהכרתם ובמזגם. האדם הוא שילוש של גוף, הכרה ונשמה. המודעות מוסתרת על ידי ההכרה והחומר, ולכן אין האדם מסוגל להבין את מהותו, טבעו האלוהי. לאדם לא יכול להיות ידע על העצמי או האטמן אלא אם כן הוא משתחרר מכבלי ההכרה והחומר.
נצחיות הנשמה
האדם אינו גוף זה. האדם אינו חושיו או אפילו הכרתו. אלו הם האוּנָדְהִיס 2 או כלי הרכב שלו. הגוף וההכרה כפופים לשינוי, דעיכה ומוות. בעוד האדם האמיתי, העצמי הנצחי או האטמן, מתקיים לעד, לעולם אין סופי, נצחי, לא נולד, מושלם ועתיק.
יש לך גוף אבל אתה אינך גופך. יש לך הכרה אבל אתה אינך הכרתך. גוף והכרה הם כליך, כמו כליו של נגר. הגוף הוא כלי או משרת של הנשמה ולא הסוהר שלה.
דע שגופך הוא מקדש נשמתך הקורנת או האטמן הבוהק מעצמו, או הנשמה שבתוכך, השולטת ומזיזה את כל חלקי ההכרה והגוף. דע שאתה נושם את נשימתה של הנשמה שלך אבל לא נשימה פיזית.
המוות אינו מסיים הכל. מוות אינו אומר השמדה גמורה. המוות אינו מסיים את שרשרת הרצפים. הנציג הפעיל, הנשמה שבגוף, אינה מתה ולא יכולה למות עם הגוף. נשמת האדם היא נצחית. כפי שהאדם מסיר את מעילו, כך הוא משיל את גופו הפיזי במותו.
הגוף הוא מה שהושל מהנשמה. הנשמה היא הרָכב בעגלת הגוף. כשהגוף נהרס ממשיכה הנשמה לחיות. עדיין יהיו לך את מחשבותיך, זיכרונותיך, כוח רצונך וגוף מעודן.