הרימון
הרימון הוא פרי משבעת המינים שנתברכה בהם ארצנו. הואמסמל ביהדות ברכה, שפע ושגשוג. לרימון סגולות רפואיות המוכרות ברפואה היהודית העתיקה וגם באיורוודה. כיום הרימון נחשב ל”מזון על”, וזאת בעקבות מחקרים מדעיים שגילו את יתרונותיו הרפואיים. בכתבים האיורוודים הקלאסיים הרימון מוזכר כמזון וכצמח מרפא חשוב, המשולב בתוך פורמולות ומרקחות רפואיות כמו שמן רפואי, גהיי רקוח עם צמחי מרפא, ריבה רפואית ועוד. לצורכי ריפוי משתמשים באיורוודה בחלקים שונים של הרימון: במיץ, בקליפה הצהבהבה של מעטפת הפרי ובקליפת השורש.
תכונות הרימון (הזן המתוק) על-פי האיורוודה:
טעם: מתוק, חמוץ ועפיץ
פוטנציאל אנרגטי: לא חם ולא קר
איכויות: קל, שומני
השפעה על הדושות: מתאים לוואטה, פיטה וקאפה.הרימון הוא בין המזונות וצמחי המרפא המעטים המתאימים לשלוש הדושות.
*לטיפוסי ואטה הרימון עלול לגרום לעצירות בשל עפיצותו.
יתרונותיו של הרימון:
- חיזוק כללי של הגוף במצבי חולשה
- חיזוק מערכת החיסון
- מגביר את התיאבון ומקל על תחושת צמא וחום, נוגד תולעים וטפילי מעיים, נוגד חומציות, מאזן פיטה, עוצר שלשול
- הרימון תומך בפעולות המוח ומחזק אותן
- מחזק את פעילות הלב, מגביר את זרימת הדם בעורקים ללב, לצוואר ולראש
- מחזק את רקמת הדם, מעשיר את הדם בברזל במקרים של אנמיה, מפנה רעלים מכלי הדם (טרשת עורקים), עוצר דימומים
- משתן ולכן מקל על בעיות במערכת השתן
- מגביר פוריות
- שמירה על היגיינת הפה, מניעה וטיפול בבעיות חניכיים, בלוע ובגרון
טיפ לקילוף מהיר של הרימון:
נוטלים את הפרי סגור בכף היד ומכים עליו בעדינות בכף עץ מכל צדדיו. הפעולה גורמת להפרדת הגרעינים מהקליפה.
חותכים בסכין חדה את הפרי לרוחבו.
מעל קערה גדולה הופכים את חצי הרימון. חובטים שוב על הקליפה בעדינות והגרעינים נושרים מטה.
מאת טלי מסריק מטפלת באיורוודה
