הכוח לשנות, היכולת להסתגל ומה שביניהם
כמה פעמים מצאנו את עצמנו בסיטואציה בעייתית, ללא היכולת להבחין אם הפתרון כרוך בשינוי שאנחנו צריכים לעשות או בהסתגלות למצב שמעבר לשליטה שלנו.
אם יש בנו גם את הכוח לשנות וגם את היכולת להסתגל, במה נבחר?
סיפור של הרבי מילובביץ’ מתוך ספר הנקרא “הדרך לחיים של משמעות”:
איש אחד מתארח אצל חברו. באיזשהו שלב הולך בעל-הבית להביא משהו מהמרתף. הדקות חולפות ובעל-הבית לא חוזר. האיש מחליט ללכת למרתף כדי לבדוק אם הכול בסדר עם חברו. הוא מסתכל פנימה ורואה שהמרתף חשוך לחלוטין.
הוא צועק לבעל-הבית: “הכול בסדר?!”
בעל-הבית עונה מעומק המרתף: “כן כן, הכול כשורה, אני כבר מגיע. אם אתה רוצה אתה יכול לרדת ולהצטרף אליי, לראות מה יש פה, אולי תראה כאן משהו שתרצה.”
שואל האיש: “מה זאת אומרת, כל-כך חשוך פה, איך אפשר בכלל לראות משהו?”
בעל-הבית עונה לו: “אין בעיה, אם אתה יורד ואתה נמצא פה כמה זמן, העיניים שלך מסתגלות לחושך ואתה פשוט מתחיל לראות.”
משיב האיש: “אני מעדיף לא לרדת. אני מעדיף שעיניי לא יסתגלו לחושך ולא יראו את החושך כאור.”
הסיפור הזה בעל משמעות עמוקה מאוד.
כל-כך הרבה פעמים אנחנו מוצאים את עצמנו בסיטואציה בעייתית, ולא מצליחים להבחין אם הפתרון הוא במאמץ לשנות משהו בעצמנו או בתנאים החיצוניים, או שאולי המאמץ צריך להיות דווקא לקבל בסבלנות איזשהו חלק בעצמנו, או ללמוד להרפות ולהסתגל לתנאים חיצוניים שמעבר לשליטתנו.
ליכולת ההסתגלות שלנו יש מעלה גדולה מאוד, אבל יש בה גם בעיה גדולה מאוד.
מדוע? מכיוון שאם היינו בחושך ולא היינו מסוגלים לראות שום דבר, אז היינו במצוקה גדולה מאוד. לכן, ההסתגלות היא במידה מסוימת ברכה. אבל מצד שני, אם אנחנו מסתגלים לחושך עד כדי כך שאנחנו מתחילים לראות את החושך כאור, זאת הופכת להיות בעיה מכיוון שאנחנו עשויים להרגיש שהנה, “אנחנו באור!”, ואז לא לשאוף לאור הגדול והאמיתי.
תרגול קבוע של שיטות היוגה השונות, תנוחות היוגה, תרגילי הנשימה, המדיטציה, הלימוד של הכתבים הרוחניים, החשיבה החיובית והשירות הלא אנוכי של הזולת, כולם משרתים את אותה המטרה, שהיא טיהור וייצוב של ההכרה. כך שבאותם רגעי אמת, כאשר אנחנו עומדים אל מול הסיטואציות המשמעותיות הללו, נצליח לבחון בשקט ובשלווה את הסיטואציה ולפעול בצורה המיטבית לנו ולסובבים אותנו.
הנה תפילה קצרה ומומלצת לתחילת היום ולקראת האתגרים שהוא עומד להביא עמו:
תן בי את האומץ לשנות את מה שביכולתי,
תן בי את השלווה לקבל את מה שאין ביכולתי לשנות,
ותן לי את השכל הישר להבחין ביניהם.
אמן!