הדלת בין העולם המיידי שמולנו והמהות המסתורית שמעבר

הדלת בין העולם המיידי שמולנו והמהות המסתורית שמעבר

 

לפעמים אנחנו שומעים על חוויות רוחניות-מיסטיות שנמצאות מעבר למה שאנחנו מסוגלים לראות או לשמוע באמצעות החושים שלנו.

אבל היכולת לראות דרך העולם המיידי שמולנו ואת המהות המסתורית שמאחוריו היא תוצאה של בחירה חופשית ושל תרגול מתמיד.

 

אם נסתכל על כיסא עץ.

האם מה שקיים לפנינו הוא כיסא? הוא עץ? הוא גם וגם?

בידינו הבחירה לראות באותה המציאות כמה רבדים.

אבל מי מהם הוא האמיתי?

 

כיסא עץ, כוס מתכת, דף נייר, בד כותנה – על כל אלה ניתן להתפלפל מבחינה פילוסופית וללמוד מתוך ההתפלפלות שיעור מעניין.

אך כאשר אנחנו מסתכלים על דברים עמוקים יותר, כמו בני-האדם שמולנו, מערכות היחסים שלנו, הגוף הפיזי שאנחנו נוכחים בו, העולם הרחב שסביבנו וכל מה שאנחנו מסוגלים להאמין או לדמיין שקיים מעבר לו – הרי שההבדל בין ראייה מיידית ושטחית שממוקדת במראית העין שלפנינו, ובין ראייה עמוקה יותר המנסה לחשוף את המהות האמיתית של הדברים ולהתמקד בה, הוא הבדל עצום ובעל משמעות אדירה, בעיקר כשאנחנו מוצאים את עצמנו בחיפוש או בשאלות לגבי מטרת החיים, מי אנחנו, מניין באנו ולאן פנינו מועדות.

 

אם נעצור לרגע ונחשוב על זה, קל לדעת שכשאנחנו יושבים על כיסא עץ ושותים מים מכוס מתכת, המהות האמיתית שמאפשרת זאת היא בעץ ובמתכת, אבל ביום יום אנחנו “שוכחים” או “מתעלמים” לחלוטין מכך ומרוכזים לגמרי בכוס ובכיסא.

 

בכתבי היוגה נאמר שיש מי שרואה את מה שמעבר כפלא. אחד אחר מדבר עליו כפלא, ואחר שומע עליו כפלא, אבל עדיין, איש מהם לא יודע אותו כלל.

 

התהליך של היוגה, דרך תרגולים של גוף, נשימה, תזונה, מדיטציה, התנהלות חיובית בתוך העולם ולימוד של חוכמה עתיקה, מחדד את תשומת-הלב ומטהר את ההכרה, כדי שנוכל להתבונן בעולם בראייה מנטלית ברורה יותר, שתאפשר יותר ויותר, ובעיקר בנושאים היותר עמוקים, את היכולת לראות את המהות שמאחורי הדברים, ולא את מראית העין המיידית שלהם.

 

התרגול פשוט מאוד. נסו אותו ממש עכשיו.

עצמו עיניים לרגע אחד, קחו נשימה אחת רגועה ואז פיקחו את העיניים והביטו ימינה ושמאלה.

לכל הדברים הכי יומיומיים וברורים מאליהם שמולכם יש מראית עין מיידית שאנחנו מזהים באופן מיידי.

נתמקד בדבר אחד מכל החפצים שמולנו, ונזכיר לעצמנו שיש לו גם מהות מעט יותר עמוקה. מאחוריה מהות נוספת עמוקה מעט יותר, ועוד קצת ועוד קצת.

נעצום עיניים שוב, ניקח נשימה רגועה נוספת ואז נפקח את העיניים ונחזור בחזרה לענייננו.
זהו תרגול פשוט כל כך אבל עם כוח עצום להחליש את הנטייה הטבעית שלנו “לשכוח” ולהחליף אותה בבחירה החופשית “לזכור”, לראות ולחוות את מה שמעבר.