דרך שלישית להתמודד עם אתגרים
כולנו נתקלים יום יום באתגרים ומכשולים.
לא פעם התסכול מתגבר והכעס עולה.
אנחנו נוטים לאחד משני כיוונים: להחצין את הכעס או להדחיק אותו.
היוגים מציעים לנו דרך שלישית להתמודדות עם הכעס.
כל רגע בחיים הוא פוטנציאל למבחן אופי עבורנו.
החיים מלאים אתגרים ומכשולים ולא פעם החוויה הופכת מתסכלת, ומן התסכול עולה הכעס המוכר כל-כך לכולנו.
הנטייה הטבעית שלנו הולכת לרוב לאחד משני כיוונים.
או שאנחנו מחצינים את הכעס, מתפוצצים, צועקים, עושים פרצופים ומתנהגים באגרסיביות.
או שאנחנו מדחיקים ומשאירים את הכעס בפנים. לפעמים כי זה לא נעים, לפעמים כי אנחנו מרגישים קטנים או חלשים ליד הגורם המכעיס, לפעמים כי אנחנו תחת הרושם שהדבר הנכון, המנומס והבוגר לעשות הוא למחול על כבודנו ולהפנות את הלחי השנייה.
כשאנחנו מדחיקים את הכעס הוא נשאר בפנים, וככל שנמשיך לעשות זאת שוב ושוב אנחנו דוחקים את החלל הפנימי שלנו עוד קצת ועוד קצת, מייצרים לחץ במערכת. מצטבר תסכול והרבה מאוד מחשבות שליליות שלא באות לידי ביטוי, וההצטברות שלהן סופה להתפוצץ יום אחד.
מצד שני, כשאנחנו כועסים כלפי חוץ אנחנו ממשיכים לייצר עוד אנרגיה מחוספסת וקשה, ומייצרים את אותן תחושות תסכול וכעס בחזרה אצל הסביבה.
בסך הכול זה דבר טוב למצוא את הדרך לבטא את הכעס ולהנכיח אותו ולא להתעלם מן הרגשות שלנו, אבל לכעס אפקט הרסני על ההכרה שלנו.
היוגים מציעים לנו דרך שלישית להתמודד עם הכעס והיא טרנספורמציה של האנרגיה הזאת.
כמו שאנרגיה של תנועה מהירה של עץ כנגד אבן יכולה להפוך לאש וחום, אנרגיה של רוח יכולה להניע תחנת חשמל ואת אנרגיית החשמל ניתן להפוך בחזרה לחום, אור או תנועה,
כך גם את אנרגיית הכעס ניתן להפוך לאנרגיה פנימית אחרת.
בפעם הבאה שנמצא את עצמנו כועסים ננסה קודם כל (אם זה מתאפשר) להתרחק מהסיטואציה. ניקח כמה רגעים לנשום עמוק ולהחזיר לעצמנו את המודעות לנשימה ולגוף.
אז ננסה לעשות משהו עם האנרגיה העוצמתית הזאת.
היוגים ממליצים על פעילות שהגוף מעורב בה, תוך כדי תשומת-לב לשאיפה ולנשיפה.
לנקות ולסדר, לעבוד את האדמה והגינה, לצאת להליכה נמרצת, לנגן, לבשל, לכתוב, לצייר, כל דבר שייקח את האנרגיה הסוערת המתחוללת בגוף וינתב אותה בטרנספורמציה אל עבר עשייה ונשימה.
חשוב לזכור, התרגול נמדד רק בניסיון המתמיד ולא בהצלחה!
