ציפיות וכעסים של אנשים קרובים
שאלה: אום סוומיג’י. כיצד כדאי להתמודד עם ציפיות וכעסים של אנשים הקרובים אליי?
תשובה: קיימות כל מיני דרכים להתמודד עם כעסים וציפיות של האנשים הקרובים אלינו. קודם כל צריך להבין, שלמרות שכולנו בני-אדם, אנחנו גם עולמות שונים. בעברית אומרים “האדם הוא עולם קטן”.
העניין הוא לא הציפיות והכעסים של האנשים שאיתם אנחנו באים במגע, כי על כך לא ניתן לשלוט. בהחלט יש לנו דרך לשלוט על ציפיותינו וכעסינו שלנו.
בדיוק כפי שלזולת יש ציפיות מאיתנו, לנו יש ציפיות מהזולת. ציפיות, למשל, שהם יבינו אותנו, שהם יחשבו כמונו, שהם ינהגו כמונו וכיוצא בזה. אבל, זה לא הולך לקרות, מכיוון שלכל אחד מאתנו יש פראראבדה קארמה אחרת.
פראראבדה קארמה פירושה, שכאשר אנחנו נולדים, הסיבה של הלידה, לפי תורת היוגה, היא מעשים שאנו בעצמנו עשינו בעבר. המעשים הללו שכנו בחלק העדין ביותר של ההכרה במשך גלגולים רבים, בצורה של זרעים.
זרעים הם רשמים עדינים מאוד, השוכנים בתוך החלק העדין ביותר של התת מודע. באיזושהי נקודה בזמן אוסף של זרעים כאלה, הנקראים זרעים קארמתיים, מגיעים למצב של בשלות, נובטים, ואז יש מניפסטאציה, יש גילוי שלהם בצורה של פרק חיים. למשל, כשאדם נולד, הרי הוא נולד במקום מסוים, להורים מסוימים, בתוך חברה מסוימת, וכיוצא בזה. יכולנו להיוולד גם כבעל-חיים, או כאינספור יצורים אחרים.
הביטוי הראשון של אוסף הזרעים הקארמתיים שנובטים, הוא שאנו נולדים עם גוף מסוים להורים מסוימים, סביבה מסוימת, חברה מסוימת, וכל החיים שלנו מרגע הלידה ועד רגע המוות הם התוצאה של מעשים שעשינו בעבר ואנחנו חווים את הפירות של המעשים הללו. פירות משמעותם שהתוצאה של המעשים כבר נמצאת. בעברית אומרים “את הנעשה אין להשיב”, כלומר, אנחנו חייבים להתנסות בתוצאות של מעשינו, איננו יכולים לברוח מהם.
כל אדם חווה את תוצאות מעשיו. גופו בעצמו הוא תוצאה של מעשים. הריגושים, ההכרה, ההורים, הסביבה, ההתרחשויות. לכל אחד יש פראראבדה קארמה. לכל אחד יש חיים, שהם תוצאה של מעשים שאותו בן-אדם עשה בעבר והם מכונים: הקארמה האינדיבידואלית. בד בבד יש קארמה קבוצתית, שבגללה אנו באים בקשר עם כל מיני אנשים במשך החיים, יש אינטראקציה בינינו ואנחנו משלמים חובות בזמן של האינטראקציה.
יש כל מיני תורות בעניין הזה. למשל, אם גזלנו מאנשים אחרים באיזה שהוא פרק חיים, בפרק החיים הנוכחי יגזלו מאיתנו. אם יכולנו לעזור לאנשים אחרים, ולא עשינו זאת בחיים האלה, אנחנו נהיה במחסור. לעומת זאת, אם בחיים אחרים חילקנו מה שיכולנו להעניק לאחרים, באיזה שהוא פרק חיים נחיה חיים של שפע, כך זה עובד.
אותו דבר אם פגענו באחרים בדיבור, ניפגע על-ידי דיבור. אם היינו הורים רעים, ולא היינו קשובים לילדים שלנו בפרק החיים הזה, הורינו לא יקשיבו לנו. אם היינו חברים לא טובים, והיינו קשובים לציפיות שלנו יותר מאשר לצרכים של הצד השני, באיזה שהוא פרק חיים אנחנו הולכים להתנסות בתוצאה. לאנשים אחרים יהיו ציפיות מאיתנו, וכאשר הציפיות לא יתגשמו, הם יהיו מתוסכלים ויכעסו עלינו.
כשזה קורה עלינו להרגיש, הבן-אדם הזה הוא אני עצמי בצורה הזאת. אני, למעשה, מסתכל בהשתקפות של עצמי בראי של אדם אחר. מה שבא אליי עכשיו הן פשוט תוצאות של מעשים שאני בעצמי עשיתי בעבר. בעבר התנהגתי בדיוק כך, ולכן, כרגע אני חווה זאת בצורה זו.
לכן, המענה הטוב ביותר הוא לעשות את הדבר ההפוך. בן-אדם מקרין עלינו את הציפיות שלו, בהווה לא נקרין את ציפיותינו על אנשים אחרים. נפגין סבלנות כלפי הזולת, פתיחות כלפיו. אין זה חייב להיות הבן-אדם המסוים עצמו, אלא כלפי אחרים, בגלל שהיינו חסרי סובלנות בעבר, בגלל שחיינו חיים של שיפוט הזולת וציפיות, בגלל כעסים שהפגנו כלפי אחרים בעבר, בהווה אנו חווים את התוצאות הללו.
והדבר היחידי שניתן ללמוד מזה – לרוב אי אפשר לשנות את ההווה בהווה, כי ההווה הינו פשוט תוצאה של העבר – אבל בלי שום ספק, קודם כל, אפשר לזרוע זרעים טובים יותר לעתיד טוב יותר, על-ידי מה שאנחנו עושים בהווה.
לפעמים, כאשר המעשים שלנו הם חזקים מאוד, נאמר, מעשים חיוביים חזקים, או כשהאובייקט של העשייה שלנו חזק מאוד, כמו, למשל, בתרגול יוגה, כשאתה מלמד יוגה לאנשים אחרים, זאת קארמה חזקה מאוד, שיכולה להניב פירות באותו פרק חיים. הרבה מאוד פעמים קארמה לא תניב את פירותיה באותו פרק חיים, אנחנו נצטרך לחכות כדי לקצור את הפירות שלה מתי שהוא בעתיד. אבל אם הקארמה מספיק חזקה, גם לחיוב וגם לשלילה, נחווה את פירותיה בחיים אלה.
ולכן איך אפשר להגיב? איך אפשר לשפר מצב זה? הרי כשלאנשים יש ציפיות והם כועסים עליי, אני הסיבה, לא הם, ולכן כדי שהמצב הזה ישתנה אני צריך לשנות את הסיבה שנמצאת בתוך עצמי, על-ידי זה שהפעם לי לא יהיו ציפיות כלפי אחרים, אני לא אשפוט אותם כל הזמן. כשאני אראה שאני כועס על אחרים, כי ההתנהלות שלהם לא מתאימה לציפיות שלי, במקום לכעוס, אפגין הבנה, אהדה, עזרה, בהירות וכיוצא בזה.
זה הפתרון, הפתרון לדבר הזה שבא אלינו הוא בתוכנו, הוא בהבנה המעשית של תורת הקארמה. אם נבין את תורת הקארמה בצורה מעשית, אנחנו נשתחווה. מדוע? כי לפי התורה שלנו, הפירות של הפעולה, שאנחנו בעצמינו עשינו, מוענקים לנו על-ידי אישוורה – על-ידי אלוהים – אלוהים בכבודו ובעצמו מעניק לנו את פירות המעשים שלנו.
ולכן, אם אנחנו מתרגלים קארמה יוגה, אנחנו יכולים לראות באדם שמולנו שכועס, שמצפה, הנה אלוהים בא אליי בדמות הזאת ומלמד אותי. זו הדרכה אלוהית. מכיוון שיוגה היא בעיקרה עשייה, הנה יש הדרכה אלוהית ישירה, עכשיו אני הולך לתרגל אותה. מה שבהרבה מקרים יקרה, כשאנחנו מיישמים, אנחנו נראה שגם המצב החיצוני עשוי להשתנות מול עינינו.
מתוך ערב שאלות ותשובות עם סואמי סוארופננדה שהתקייםבאשראם שיבננדה בבהמאס בחודש ינואר 2021
